פגיעה במוטוריקה של שרירי הפנים היא אחד התסמינים הבולטים במחלת פרקינסון, אשר יכולה להוביל לבעיה בהפקת קול חזק, בדיבור וביכולת ליצור הבעות פנים (היפומימיה, "פני פוקר"). חולי פרקינסון רבים מתארים את אובדן התקשורת כבעיה המכאיבה ביותר בקשיי המחלה ומרגישים מתוסכלים כאשר נדרשים לחזור על דבריהם שוב ושוב. אולם, הקושי המוטורי "לפתוח את פה" לא משפיע רק על הצד התקשורתי. הירידה בתנועתיות שרירי הפנים, בשילוב תסמינים פרקינסוניים נוספים, יכולה לפגוע פעמים רבות בהיבט נוסף של התפקוד היומיומי, אשר לעתים נוטים להתעלם ממנו, והוא בריאות הפה. היכולת לפתוח את הפה, לסגור וללעוס בכדי לשמור על היגיינת פה ראויה נשענת גם על תפקוד תקין של מפרקי הלסת (Temporomandibular joint). הפרעות מפרקי הלסת מאופיינות כקבוצת ביטויים קליניים של תפקוד לקוי של מפרקי הלסת, עם או ללא כאב, הנגרמים כתוצאה מנזק למבנה או לשלמות התפקוד של המערכת הטמפורומנדיבולרית. הליקויים היציבתיים במחלת פרקינסון, כגון הישענות הגו קדימה, כיפוף עמוד השדרה הצווארי, קיפוזה טורקאלית והתעגלות הכתפיים לפנים יכולים להוביל לשינויים בביומכניקה של מפרק הלסת (Temporomandibular joint) ולמגבלות בתפקודי הפה והלעיסה. התדרדרות ביציבת הגו, נוקשות השרירים ואיטיות התנועה בקרב מטופלים חושפת אותם יותר להתפתחות בעיות במפרקי הלסת לאורך השנים. חולים רבים מדווחים על כאב אורופציאלי באזור הפנים ומערכת הלעיסה אשר יכול להשפיע לרעה על תנועתיות מפרקי הלסת ושרירי הלעיסה. תסמינים נוספים כסטייה א-סימטרית של תנועות הלסת או מוגבלויות ורעשים במפרק כגון קליקים או קנאקים גם כן משפיעים לרעה בהתייחסות לבריאות הפה. מחקר חדש שפורסם במגזין Journal of Physical Therapy Science בחן את שכיחות הפרעות מפרקי הלסת בקרב חולי פרקינסון וניתח את תקינות בריאות הפה בהתאם לחומרת המחלה. החוקרים נעזרו בבדיקות קליניות מקובלות תוך-אוראליות וחוץ-אוראליות למפרקי הלסת ולשרירים הסמוכים ובשאלונים להערכת פרופיל בריאות הפה של החולים (The Oral Health Impact Profile OHIP-14). תוצאות המחקר הראו שמתוך 59 חולי פרקינסון אשר ביקרו במחלקת הפיזיותרפיה במרכז לשיקום פרקינסון בברזיל השכיחות של הפרעות מפרקי הלסת היתה 20.77%, אצל נשים יותר מגברים. 50.84% מהנבדקים היו גברים, ולפי סקלת Hoehn & Yahr להערכת חומרת המחלה ל-83% מהנבדקים היה פרקינסון ברמה קלה. 38 נבדקים הוגדרו כעצמאיים תפקודית. לא נמצא קשר סטטיסטי בין הפרעות מפרקי הלסת לחומרת המחלה, אם כי יש לשים לב כי מרבית הנבדקים היו בדרגה קלה של המחלה. בריאות הפה הוגדרה באופן כללי כחלשה, אולם בהשוואה בין קבוצת האנשים עם הפרעות במפרקי הלסת לבין אלה שבלי לא נמצא קשר סטטיסטי למעט לאנשים עם מוגבלות בתחום הנפשי. גם כאן יש לשים לב כי במדגם הנוכחי חסרים משתנים פיזיולוגיים המופיעים בשכיחות גבוהה יותר עם התקדמות המחלה ובגיל מבוגר יותר, כגון שינויים יציבתיים וכאבים על רקע בעיות במערכת שלד-שריר. מחקרי עבר מצאו כי כאב אורופציאלי נמצא כבעל ההשפעה החזקה ביותר על בריאות פה ירודה, ואילו במחקר זה רק שני נבדקים הוגדרו כבעלי כאב מיופציאלי. למרות ליקוייו המתודולוגיים הברורים, מחקר זה נדיר בתחומו ועל כן חשוב מאוד לאיסוף המידע הקיים היום בנוגע להפרעות מפרקי הלסת ובריאות הפה בקרב חולי פרקינסון. חישבו על זה לרגע, רבים מהאנשים עם פרקינסון שאנו פוגשים בקליניקה מדי יום מתקשים לצחצח שיניים. סימני אזהרה לבריאות פה לקויה יכולים להיות הפחתה בצחצוח היומיומי, קושי בצחצוח או שטיפת הפה, ריח רע מהפה וקושי בישיבה במהלך הארוחות אשר יכול להעיד על קשיי לעיסה ומגדיל את הסיכון התזונתי לירידה במשקל. תשומת לב מוקדמת ככל האפשר היא הכלי למניעת בעיות בבריאות הפה ושמירה על כך שהתסמינים המוטוריים בפרקינסון לא יפגעו בהגיינת הפה. תשומת הלב המיידית של הפיזיותרפיסט המטפל יכולה להיות לרעד או למוטוריקה הלקויה של הידיים, אולם הקשיים מסתתרים פעמים רבות גם באזור הפה והפנים. מעבר לצורך בקואורדינציות עין-יד טובה ומיומנויות תנועה עדינה של האצבעות, שמירה על הגייינת הפה דורשת גם שליטה טובה בתנועות הלסת-לשון-לחיים-שפתיים. הטיפול הפיזיותרפי לבעיות פה ולסת הוא מגוון ביותר ומתעדכן עם הזמן, וחשוב כי יכלול בחולי פרקינסון טיפול מנואלי ותרגול לתנועות הפה והלסת, השיניים והלשון בכדי להקנות למטופל יכולת לשמירה עצמית על בריאות הפה. רב הנסתר על הגלוי בפה ובפנים של חולה פרקינסון. כאבים באזור הפנים והלסת, בעיות בלעיסה, בסגירה של הפה, בצחצוח השיניים או היבטים אחרים הקשורים לבריאות הפה בדרך כלל אינם מאותרים באמצעות כלי הבדיקה הסטנדרטיים בפרקינסון ומתקבלים לרוב מדיווחים עצמיים. פיזיותרפית פה ולסת יכולה להציע למטופל עם כאבים, ליקויים במפרק הלסת או ליקויים בבריאות הפה כלים חיוניים ויעילים לטיפול בבעיות אלה ואסטרטגיות למניעת בעיות אוראליות ואורופציאליות בהמשך, אשר יכולות להשפיע לרעה על הבריאות הכללית ואיכות החיים. כלי הערכה והתערבויות לשיקום בריאות הפה יוכלו להשפיע לטובה הן על חומרת הסימפטומים והן על התפיסה הכללית לגבי בריאות הפה. למחקר המלא:https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4395736/