הביטוי הקליני של תהליך דלקתי הפוגע בחוט השדרה עצמו עלול לכלול חולשת גפיים תחתונות, במידה והפגיעה הינה בחוט החזי או המותני, או חולשה בארבע גפיים במידה והפגיעה בחוט השדרה הצווארי. סימנים קלינים נוספים כוללים פלס תחושתי, דהיינו ירידה בתחושת כאב וטמפרטורה מתחת לגובה הפגיעה והפרעות אוטונומיות הכוללות הפרעה או אי שליטה  על סוגרים והפרעות בתפקוד המיני. דלקת של חוט השדרה עשויה להיות משנית לתהליך זיהומי,לרוב וירלי,או לתהליך דלקתי אוטואימוני. התקף טרשת נפוצה מהווה סיבה שכיחה לדלקת שדרתית. גם מחלת דוויק (נוירומיאליטיס אופטיקה) עלולה לגרום לדלקת שדרתית התופסת מספר סגמנטים של חוט השדרה, לרוב גם עם מעורבות של עצב הראיה. האבחנה של דלקת שדרתית נעשית בעיקר על ידי בדיקת MRI של חוט השדרה ולעיתים יש צורך בבדיקות עזר נוספות כגון ניקור מותני ושאיבת נוזל השדרה.  חשוב לזכור כי בדיקת CT איננה מסוגלת להדגים את חוט השדרה עצמו ולאבחן דלקת שדרתית. הטיפול במחלה החריפה  כולל בעיקר סטרואידים במינון גבוה לתוך הוריד אולם במצבים מסוימים או בהעדר תגובה לטיפול  ניתן לשקול גם טיפולים אחרים כגון החלפת פלסמה (Plasma exchange) . אבחנה מבדלת חשובה כוללת תהליכים מחוץ לחוט השדרה הלוחצים על החוט כגון גרורות לעמוד השדרה או גידולים של קרומי המוח והשדרה. דלקת שדרתית המהווה ביטוי התקפי ראשון  של טרשת נפוצה מלווה לעתים במהלך קשה יותר של המחלה. במידה ואובחנה טרשת נפוצה יש לשקול התחלת טיפול מניעתי באינטרפרון או קופקסון.