כמובן שכולם יקפצו ויגידן למדוכא הקלאסי, תשמע שירים שמחים תראה סרטים שמחים, אבל אם תשאלו הרבה שהיו בדיכאון ובניהם אני, דווקא השירים שמדברים על הרוע והעצב בעולם הם דווץא שעוזרים לך להשאר עם הראש מעל המים ולהרגיש שיש מישהו שמדבר אליך גם. אני למשל הייתי שומע רק אביב גפן ולהקת נירוונה,למעשה במשך שנה וחצי התהלכתי בהרגשה שקורט קוביין הוא החבר האחרון שנותר לי בעולם, היום אחרי שיצאתי חלקית מהדיכאון אני מקשיב לשירים ולא מבין איך שמעתי אותם...