בת 22 עוד מעט 23 מאז הצבא רק עבדתי ועשיתי פסיכומטרי.
למה? כי החלום שלי הוא ללמוד באו ניברסיטה משהו אחד מאוד ספציפי.
עשיתי שלוש פעמים את המבחן הארור הזה, לא ראיתי יום ולא לילה. עובדת לומדת לומדת לומדת עובדת עובדת.
מוציאה 500
כשצריכה 650.
לא מוכנה לשמוע יותר אנשים אומרים לי מכללות.
רוצה אוניברסיטה. אני טובה מספיק בשביל זה ואני מאמינה בעצמי. זה שלא הולך לי בפסיכומטרי לא אומר שלא ילך לי באוניברסיטה.
לשפר בגרויות אין סיכוי.
המרכז הארצי לא מוכן לתת לי תוספת זמן למרות שהתחננתי בפניהם.
אין לי שום סיכוי עם הפסיכומטרי ולכן אין לי סיכוי להתקבל למה שאני רוצה ללמוד.
אחרי שתגמר תקופת ההתחייבות שלי לעבודה אני לוקחת את עצמי וטסה מהמדינה המחורבנת הזאת מצידי למות באיזה חור מסריח. לקחו לי את החלום שלי וכמה שהשקעתי כלום לא הלך.
שילכו קיבינימט המרכז ארצי הרסו לי את החיים.
מה שהם עשו מקביל ללירות לי בלב יריה ולירוק לי על הנשמה אבל מה אכפת להם אני רק מספר מתוך מיליונים. ומה אכפת למישהו בכלל.