שלום רב אני בן 26. בריא בדרך כלל.

בין הגילאים 22-25 הייתה לי בת זוג, אהבה ראשונה אמיתית ועוצמתית. הייתה תושבת ארה"ב. תיכננו להתחתן לגור יחדיו בארה"ב. מבחינת הרגשות שלי אליה היו עוצמתיים. כל החיים חיכיתי לאהבה כזו. ייתכן תסימינים של "מכור לאהבה" כפי שמצאתי באינטרנט - לא קיבלתי מספיק אהבה מאף אחד בילדות וכל החיים בניתי לי פנטזיה על נסיכה מושלמת. וזו הייתה היא.

כמו כן, החיים שם נראו לי הרבה יותר שלמים - מתורבתים, משפחה חמה שהעריכה אותי, תחומי עניין, איכות חיים ממה שיש לי כאן. בסופו של דבר הקשר נגמר כיוון שלא יכולתי להשאיר בארץ את אימי. אני שלם עם מה שקרה, אבל יש לי קשיים-

1. לא מצליח להתחבר לנשים חדשות ולהתאהב בהן

2. בכל כישלון עם אישה חדשה חש כאילו פספסתי וטעיתי שלא עזבתי את אמא והלכתי אחרי האהבה

3. כל פעם שרואה את סגנון החיים בארה"ב מרגיש את הפספוס וחש סלידה מסוימת לארץ

מה עושים?