מנהלי קהילה
חרדה במלחמה - ללכת לעבודה או להירגע בבית ?
היי, קצת רקע לפני השאלה:
יש לי במשפחה נטיות לדכאון. אמא שלי לוקחת ציפרלקס, וגם סבתא שלי ז"ל סבלה מדכאונות. אני עצמי סובלת ממצבי רוח משתנים ולפעמים גם מדכאונות. אף פעם לא טופלתי אני משתדלת להתמודד עם זה בעצמי ובד"כ זה מצליח לי.
היה לי פעם התקף חרדה בלתי מוסבר באמצע הלילה אבל בד"כ אני לא חרדתית, אלא במצבים כמו עכשיו של חוסר שליטה במה שקורה.
כבר שבוע שאני בחרדות מהמצב, זה מתבטא בחוסר תאבון, תחושת פחד תמידית ובימים האחרונים גם לחצים בחזה. הפחד שלי הוא בעיקר כשאני נמצאת באיזורים לא בטוחים. לא יצאתי כל הסופ"ש מהבית, חוץ מטיולים ממש קצרים עם הכלבים. כשאני בחוץ עם הכלבים אני ממש ליד הבית וגם אז מפחדת. הדרך לעבודה היא סיוט.
קראתי באינטרנט על כל מיני עצות להירגע והשאלה העיקרית שלי היא לגבי עבודה וחזרה לשגרה: אתמול הלכתי לעבודה והרגשתי מאוד לא טוב נפשית. כל הנסיעה לשם הייתי בפחדים נוראיים כי אני הנסיעה היא במרחב לא מוגן וגם בדרך חזרה. גם במהלך היום חשבתי על איך אני אחזור הביתה ומה יהיה.
האם זה באמת הכרחי לחזור לשגרה ולהתמודד עם הפחד ולנסוע לעבודה בכח או שבמצב כזה עדיף להישאר בבית ולהימנע ממצבים שגורמים לי למתח מיותר? זה מתחיל להשפיע עליי פיזית ממש.
(אגב, אני גרה באיזור המרכז. אני יודעת שזה אבסורד כי פה יחסית רגוע לאיזור הדרום)
ורד עזריאלי
שלום ליאת היקרה:
אני לא חושבת שזה אבסורד להרגיש את מה שאת מרגישה משום שאת מתגוררת באזור המרכז.
אובייקטיבית אנחנו במצב של מלחמה וגם באזור המרכז יש אזעקות והאיום קיים. אז תהיי יותר סלחנית כלפי עצמך.
לצד זאת העלית משהו חשוב והוא נושא השגרה, שכן חזרה לשגרה נמצאה ככלי יעיל להתמודד עם חרדה.
אין ספק שחשוב שיהיו נאים בטיחותיים שתוכלי להתמש בהם בעת הצורך, אבל כמובן ישיבה בבית וויתור על השגרה תסלים את התחושה לדעתי. אני חושבת שככל שאת יותר ויותר תסתגלי לשגרה בצל המצב הבטחוני הרעוע, תנסי לחזק את עצמך במחשבות חיוביות. להזכיר לעצמך כל הזמן (אם זה יכול להרגיע אותך) שבאמת רוב הסיכויים שאין סכנה באזור המרכז, לא היו נפגעים ורוב הסיכויים שאת וקרובייך לא יפגעו. תמיד תמיד יכול להיות סיכוי שכן, אבל בכל זאת אנשים לא חיים בפחד ועוצרים את חייהם. אתמול הלכת לעבודה וחששת, מחר בע"ה פחות ומחרתיים בע,ה עוד פחות.
ניסיון לחשוב כל הזמן דברים חיוביים (אפילו לכתוב אותם), לדבר עם עוד אנשים (חברים, עמיתים לעבודה, משפחה), אולי גם תרגילי הרפיה. אני בטוחה שתהיה להם תרומה חיובית.