מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

"מתנת" החרדה

06/08/14 20:45
8 תגובות

את "מתנת" החרדה קיבלתי כאשר הייתי בשדה התעופה בלונדון בחזרתנו הביתה (אני וחברתי). להרבה אנשים המשפט הזה יהיה מוכר:" החיים שלפני ההתקף הראשון והחיים שאחרי" ,כמובן שהשתקמתי המון בעזרת פסיכולוגים וכדורים אך אני מרגישה את שובל החרדה הולך מאחורי הן בזוגיות כושלת ,והן בעבודה שתפקידים פשוטים נראים לי כאתגר.....ובהרבה מקרים בא לי לצעוק לעולם כן יש לי חרדה וכן מה שנראה לכולם ברור מאליו לי לא!!!!!!


תגובות

קצת-אחרת
06/08/14 20:51

ברצוני להוסיף שהחרדה קרת בעיקבות התעלפות בשדה תעופה ללא כל ממצא רפואי להתעלפות, כמו כן כל זה קרה בגיל 24 כיום ההני בת 29.... ללא זוגיות וללא עבודה קבועה וכמובן מי בכלל יכול להזכיר תואר

אפי-גיל
06/08/14 22:34

קצת אחרת שלום

נראה שהתקף החרדה שעברת השפיע רבות על חייך ואת מייחסת את הקשיים בחייך להתקף ההוא תוכלי לשתף אותנו היכן מתבטאת החרדה כיום בחייך? באילו סיטואציות את מרגישה מאויימת? על מה הצלחת בכל זאת להתגבר בעזרת הטיפול שעבת?

ננסה לעזור

 

רונן-חן
07/08/14 9:56

קורה שמתעלפים... אם הבנתי נכון ההתעלפות היא לא הסיבה לחרדה? אולי התוצאה שלה?

קצת אחרת יקרה. אני מבינה שאת מחלקת את החיים ל"לפני" ואחרי" וה"אחרי" הוא עדיין מתסכל שלא לאמר מייאש. נראה לי שאולי נכון יותר לראות את הדברים על רצף....ההחלמה אינה מתרחשת ב"שחור - לבן". אין ספק שחל שיפור רב אבל כנראה ישנה עוד דרך לעשות. אולי יותר מעודד לראות זאת כך. לא?

אלי-זיו
08/08/14 19:12

קצת אחרת שלום

אצלי עם כל הטיפולים ותרופות אני תמיד מודע שדכאון וחרדה מחכים מעבר לפינה!?

אבל לומדתי לחיות עם זה ולהפיק כמה רגעי אושר, אני מניח שצריך ללמוד עם זה.

אולי צריך לתרגל לצאת ממצבים המייאשים של החיים ,נכון זה לא קל ועם קצת תרגול ועזרה זה ניתן.

המון שלווה ואושר

ובעניין הזוגיות הכושלת....זה לא צריך להיות מ"נזקי החרדה" אולי ההמצאות בסיטואציית חיים לא טובה היא שמשמרת את החרדה?

אלי-זיו
11/08/14 10:45

שלום לכולם

אני רוצה להזכיר לאורית ולכלנו שאנחנו נמצאים ב- "בדכאון וחרדה" אנחנו עסוקים בקושי בקיום של עצמינו !

אני לא יודע כמה אני פנוי לאחרים אלה עסוק בגועל נפש שיש לי בנשמה . כמה אני רוצה ויכול קשר אמיתי ומעמיק עם משהו אחר. זה גורם להרגיש כל כך אומלל ומאמלל את אשתי שמתיחסת עלי כנתמך סעד . אולי בתקופה אני צריך לחבר את כל הנשמה שלי חזרה.

רק רציתי להזכיר ט"ו באב הוא בשביל חלק מאיתנו חג האהבה.

אלי יקר. לא נראה לי שמישהו כאן יכול לשכוח מזה.....אבל לפעמים קורה מהפך...אולי לא בבת אחת ,בתהליך ...אבל קורה וקרה לעולם אל תאבד תקווה. אתה צודק שלעיתים ישנן תקופות בהם "פירורי הכוחות" יכולים להיות רק לשימוש הישרדותי אבל לפעמים נתינה לאחר גורמת להעצמה עצמית וזאת לא קלישאה אלא עובדה המגובה באלפי מחקרים ובאותה נשימה אני רוצה להפנות לתשומת לבך שלמרות ועל אף הגועל נפש הפנימי מצאת את הכוחות והיכולת לעודד את "קצת אחרת" ואולי זו הסיבה שאשתך יכולה להמשיך לאהוב אותך ולדבוק בקשר בינכם כי גם בתקופה הקשה ביותר שלך אתה עדיין יכול לראות את הצד שלה . מה דעתך לתרגל חשיבה פחות בקרתית כלפי עצמך?, בוא נתחיל כאן ועכשיו...כתוב משהו מפרגן אודות עצמך