שושנה מה קשה מבחינה תעסוקתית? יש לך הכשרה כלשהי? אילו בדיקות את מבצעת ובאיזו תדירות? תוכלי לשתף שננסה להציע לך דרכים להתמודד? שבוע טוב.

האתר נועד לשתף חוויות נפשיות ובעיות נפשיות ולהיוועץ בקשר אליהן. פני לרופאים מומחים שיעזרו לך במחלתך, והשקיעי בעבודה ככל שתוכלי בגלל זכירת האתגר להתקדם ולהצליח. אם המחלה לא מפריעה לזה, אולי תשתתפי במסגרות שמעניינות אותך ושם תכירי חברים. גם במסגרת אשפוז או טיפול אפשר להכיר חברים.

לא הבנתי חלק מהדברים שכתבת בן דויד

אבל כמובן שאני הולכת לרופאים ואכן מטפלת בעצמי,כאשר הסרטן דופק בדלת צריך לטפל,ויש עליות וירידות

"חברות" כאן היא בצד של לשתף ,ולתת אולי כח להתמודד להתיעץ או לשוחח כי כאשר יש שתים או יותר

אתה לא לבד.

אולי תכתבי לי מה לא הבנת מדבריי, ואנסה להסביר לך. אני נורא מצטער לקרוא שיש לך סרטן, זו מחלה נוראה ונקווה שלא תזיק לך מדי ושתפטרי ממנה מהר ככל האפשר. אין היום שיטות מוחלטות לרפא סרטן או איידס, ולכן נשאר רק לקוות.

יש דברים שאי אפשר לפתור וצריך להשלים אתם. מחלה קשה יכולה למנוע תפקוד בעבודה. צריך להשתדל לבצע את העבודה היטב, אלא אם זה עלול להזיק לבריאותנו הגופנית או הנפשית. צריך לבצע את העבודה ואת המטלות ביעילות ולקבל תמריץ לבצע היטב ע"י כך שנזכיר לעצמנו את המטרה הטובה שנשיג בעזרת זה.

שושנה היקרה

תוכלי אולי לשתף אותנו במה שעובר עליך בחודש האחרון? ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא מורכבת ולעיתים מתישה אך כל אחד חווה את המחלה אחרת, נשמח לקרוא מה עובר עליך וננסה לסייע

שלום שושנה מה שלומך, בזכותך נזכרתי במאמר שכתבתי על ההבדל בין להיות לבד לבין להיות בודד. להיות לבד זה מצב אובייקטיבי, או שאנחנו לבד או שלא, מצד שני תחושת בדידות היא סובייקטיבית, בעיני המתבונן ואפשר לשנות אותה. אני רוצה ללמד אותך טריק שלמדתי ועוזר מאד: למתוח את מסגרת הזמן ולהתבונן בדברים דרך סרגל זמנים ארוך יותר, הרעיון הוא שאם כיום את מתבוננת על ההווה כאילו הוא כל מה שיש (את צודקת אבל זה לא מקדם אותך) אזי אם תוכלי למתוח מעט את הזמן ולאפשר לעצמך התבוננות רחבה יותר הרי שיש תקווה (זה כמובן אם את אדם אופטימי מטבעך) לשינוי לטובה ואז אין מקום לתחושות הרעות. זה נכון שלפי מה שכתבת נכון לרגע זה את לא הכי מאושרת בעולם ויחד עם זאת, בראיה רחבה יותר יש לך תקווה וסיכוי טובים להיות אדם שמח ומאושר ומוגשם רק צריך לתת לזמן לעשות את שלו. דרך אגב לשתף אחרים במה שקורה לך וכולי מאד עוזר מכמה סיבות, גם את רואה שאת לא לבד, גם את מוציאה החוצה כעסים ולחצים והכי חשוב הוא שאת "שומעת" את עצמך חושבת וזה מאד עוזר. דבר נוסף שקורה הוא שהדיבור (כיוון שהוא "חלש" מהחוויה החושית) מחליש את המצוקה. לכן מעולה שאת מדברת את זה והנה את רואה שאת לא לבד :-)

,תודה עידן כן מכירה את הזמן יעשה את שלו וזה נכון ברוב המקרים זאת האבולוציה נוטה לשכוח את הכאב החד אבל לא לגמרי שוכחים...

לגבי לבד זה גם אוביקטיבי ונכון סוביקטיבי במצבים מסוימים

אני חושבת שאף אדם לא רוצה לסבול,לכאוב כולנו רוצים להיות שמחים בחלקינו כי גם מאושרים זה סוביקטיבי

ואני מטבעי לא אדם אופטימי לכן אני סובלת אני מנסה ללמוד כיצד להפוך לאופטימית יותר.........