אני מרגיש בדידות נוראה... בזמן האחרון, אני מעביר את הזמן שלי בעיקר בעישון סיגריות, קצת אימוני פיזיותרפיה והמון ישיבה מול המחשב (אני מכור למשחקי מחשב)... אני לא בטוח, אבל יש מצב שנהייתי צר אופקים, ואין לי ממש מה לחדש לאנשים אחרים, ורוב ה"חברים" שהיו עד כה, כבר לא עונים אפילו לטלפונים (שלא נדבר על אסמסים)... אני לא יודע מה לעשות, חוץ מהעובדה שאם אני לא ישקיע את רוב זמני בעישון סיגריות, אולי גם אעשה דברים שייגרמו לי להכיר חברים חדשים, ומי יודע... זה ממש מעליב, שאני מגלה שכל האנשים שהיו בקירבתי, מבקרים אותי בבית החולים, וממש "איכפתיים" לגביי מצבי, פתאום עונים לי באסמס קצר "אל תתקשר יותר, אל תיפגע..."...

זהו... עכשיו זה רק אני מול החיים, חייב להתמודד עם עצמי ועם כל הקושי הזה, אני חייב להגמל מהשעות הארוכות של הישיבה עם הסיגריות, ועם משחקי המחשב, חייב להיות יותר פתוח לעולם, וזה לא קל פתאום לעשות את זה, אבל איך אומרים... עדיף מאוחר מאשר לעולם לא...

זה מה שעובר עליי בימים האחרונים, זה קשה, וזה מעיק וזה עושה לי לחץ בחזה...
אוהב, ניבוש...