שלום לך,

גם אני מתמודדת עם חרדה חברתית מגיל צעיר.  כל הכבוד שאתה מחפש עזרה ותמיכה ומודע למצבך ולאפשרות לקבל עזרה ולטפל במצב.

יש דרכים מגוונות לטפל בחרדה חברתית ואפשר ורצוי לשלב ביניהן, בהתייעצות וליווי של איש מקצוע.

יש קבוצות טיפוליות לבני נוער לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית במרפאות לבריאות הנפש. באיזה אזור בארץ אתה גר?

בנוסף ניתן לפנות לטיפול פרטני באחת המרפאות לבריאות הנפש, או דרך בית הספר (אך אז חשוב לדעתי לוודא שלפסיכולוגית מטעם בית הספר יש מומחיות לטיפול בחרדה חברתית), או לפנות לטיפול פרטי (במידה ויש אפשרות כלכלית וסיוע מההורים). 

האם ההורים מודעים למצבך? האם אתה מדבר איתם על כך?

בנוסף, יש עמותה מדהימה שנקראת: "עמותת רקפת" והיא מיועדת לחיזוק ותמיכה של בני נוער המתמודדים עם חרדה חברתית. הם מקיימים קבוצות לבני נוער ברחבי הארץ בהנחיית מבוגרים שבעצמם מתמודדים עם חרדה חברתיח. המטרה של קבוצות אלה היא לא להחליף או לספק טיפול, אלא להוות תמיכה והשלמה לטיפול, בין אם פרטני או קבוצתי.

בקבוצות אלה מתרגלים מיומנויות חברתיות וסיטואציות מעוררות חרדה באווירה תומכת ומקבלת. חפש בגוגל "עמותת רקפת" לבני נוער עם חרדה חברתית ושם יש פרטים מלאים.

אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לעזור

בהצלחה!!

נסה למצוא עניין ואהבה עם האנשים שאתך, להיות טוב ונחמד אליהם ולהכיר את אופיים האמתי ואת מה שהם מעניקים לך. למי שאתה לא מחבב אתה לא צריך לתת הרבה מעשים טובים, אבל כמובן גם לא מעשים רעים אלא פשוט להתרחק ממנו או להסתדר אתו. אולי תנסה לנוח קצת לפעמים ולהרגיע את הגוף. אם אתה מזיע הרבה אתה מאבד הרבה מים, אז כדאי שתשתה הרבה. חשוב על הדברים הנעימים שיש לך עם אנשים.

הבן שלי היה שנתיים בקבוצת רקפת! זו קבוצה נהדרת שמתקיימת לבנה נוער בכל בארץ, לבן שלי זה עשה פלאים, השיטה היא דרך חשיפה למצבים חברתיים רבים וגם תפגוש שם חברים כמוך,, כל חשיפה חברתית משפרת את ההתמודדות עם החרדה, יש להם אתר פייסבוק ואם תירצה לשוחח עם בני הוא ישמח 

רק תתחיל לחשוב שאתה טוב כמו כולם, ואז יהיה לך קל יותר, להרגיע את עצמך כשאתה מרגיש לחוץ, לצאת לטבע, לתת לזה לעבור, לנשום ולתרגל כל דבר שיכול לשחרר אותך פיזית ורגשית. גם ספורט יכול לשחרר וגם לשפר את הדימוי העצמי. רוב הסיכוים שאתה טוב ומוצלח כמו כולם, נסה לזהות מתי אתה מוטרד יותר, ותמיד טוב לבקש עזרה כדי להקל על עצמך. כי אתה לא הראשון שמתמודד עם קשיים מסוג זה. הבעיה מתחילה להיות קשה יותר כשאנחנו בטוחים שזה קורה רק אצלינו. קבל את זה כפי שזה. ולך הלאה.

שלום לך נער יקר. ראשית, אני שמחה שכתבת כאן ומקווה שהתשובות שכבר קיבלת ישנו את חייך. זה נפלא שאתה יודע לקרוא בשם לתופעה ממנה אתה סובל וחשוב שתדע שינו טיפול יעיל ואינך חייב לסבול. שנית, הסימפטומים מהם אתה סובל אכן גורמים לסבל נפשי עז אך אין בהם נזק לבריאות.חבל על כל רגע של סבל - גם אני שמעתי על עמותת רקפת. מה דעתך לפנות לשם ולטפל?, האם מישהו בסביבתך מודע לסבל שאתה עובר?, יש לך את מי לשתף?

תודה לכולם על התגובות אבל כל הטיפולים שמציעים הם יקרים(למשל עמותת רקפת זה 400 שח לחודש), בסביבה פחות מודעים לזה אבל יודעים שאני סגור וביישן ולא יודעים שזה כבר חרדה...

כשאני קוראת את הטקסט שאתה כותבת, אני שמה לב ליכולת  ביטוי מעולה, כתיבה היא כלי טיפולי נפלא, לצד העצות שקיבלת שחלקן אינן כרוכות בתשלום, בכוחך לבטא את עולמך באופן מדהים, בתוך הכתיבה תן מקום גם להסתכלות חיובית קודם, זה ייצור דיאלוג וימתן את הביקורתיות. שיטה טיפולית שנקראת emdr יכולה להיות דרך להתמודד עם ראייה וחשיבה שמקשה על דרכך, וובתהליך קצר מועד עשוייה לשפר, מעבר לכך, מותר לחשוב על תרופה להקלה במצבי חירום. כולנו מעדיפים להתמודד בכוחות עצמינו לפעמים תרופה יכולה להיות הקלה, ואינה סותרת את הרצון והיכולת להגיע לפתרון.

שלום לך יקר. מעבר למילים מה שמטריד אותי הוא שאתה מאוד לבד עם מה שקורה. שמתי לב גם לכך שלא ענית עם מישהו בסביבתך מודע לבעיה. לעיתים סבל רב נגרם לא רק מהבעיה עצמה אלא מן הצורך המתמיד להסתיר אותה ולהיות עסוק במערכת של סיפורים, סיבובים, הימנעויות שלא מובנות לסביבה. זה מתיש, מעייף ובעיקר מחריף את המצוקה. ראשית, אני מברכת אותך על כך שפתחת את הדברים כאן, זה כבר צעד ראשון. מה דעתך על צעד נוסף?

גש לספריה וקרא את הספר על הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי זה יעזור לך מאד. 

גם ביוטיוב יש מלא סרטונים על חרדה והטיפול בחרדות שווה לבדוק ולנסות לתרגל כי זה יעזור

וכל זה חינם וזמין מידית :-)

שלום לך שוב,

אני מצטרפת למה שכתבה אורית, על כך שקשה להיות עם החרדה לבד, מבלי לשתף ולקבל תמיכה מהסביבה. זה אכן מתיש לאורך זמן ומשאיר אותך מאוד לבד. האם יש מישהו שאתה חושב שאתה יכול לשתף אותו? אחד ההורים, יועצת בית הספר?

לגבי עניין הטיפול - יש טיפולים שהם בחינם, דרך מרפאות וחבל לוותר ולא לטפל.  תקן אותי אם אני טועה בהנחה שלי, אך נראה לי מתחת לדברים שאתה כותב, שקשה לך לפנות לטיפול, מעבר לעניין הטכני או הכספי.  זה אכן טבעי ולגיטימי, אך חשוב לי להגיד שחשוב להתגבר על הקושי הזה ולטפל עכשיו!!  ככל שהזמן יעבור יהיה יותר קשה וכמו שאורית כתבה, חבל לסבול כשיש טיפול יעיל.   הערך של טיפול הוא לא רק בהפחתת החרדה עצמה אלא גם בהבנה שאתה לא לבד, שיש עוד הרבה כמוך ושהדברים שאתה חווה הם אנושיים ולגיטימיים ואין מה להתבייש בכך!!

חשוב לדעתי שתעזר באדם קרוב או איש מקצוע מתוך בית הספר כמו יועצת כדי להגיע לטיפול, בין אם קבוצתי או פרטני.   היום להבדיל מבעבר יש מודעות מאוד גדולה לנושא והרבה יותר הבנה, כך שאין סיבה שלא יבינו ויעזרו למצוא מענה.  

לגגבי עמותת רקפת - לא ידעתי שהם גובים תשלום. האם שמעת על התשלום של 400 ש"ח באופן ישיר ממנהלי העמותה? שווה לברר איתם באופן אישי וגם אם יש תשלום, אני מניחה שיוכלו להתחשב וזאת לא צריכה להיות סיבה מבחינתם שלא תשלתב בקבוצה, גם אם זה אומר לנסוע לעיר קרובה פעם בשבוע.  העמותה נועדה לעזור לאנשים בדיוק כמוך!

בגילי לא הייתה מודעות לנושא של חרדה חברתית ואת המושג הזה שמעתי רק 8 שנים אחרי שמאוד סבלתי וגם אז לא היו מגוון האפשרויות שיש היום. כך שחשוב לי להגיד שיש לך הרבה מזל שאתה מודע למצב ויודע לתת לו שם ולבקש עזרה וחשוב שתנצל זאת.

בכל שאלה או התלבטות נוספת, אתה מוזמן לפנות.

אם קשה לך לשתף אז אל תספר ורק לך לספריה או קנה את הספר על הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדות ותראה שהכל יהיה יותר טוב ויותר קל ואתה תצליח להתמודד אבל אתה צריך להחליט על הצעד האחד הזה של להתחיל את התהליך אחרת לא יקרה כלום כי בתחום החרדה ובכלל בבעיות רגשיות אי אפשר שמשהו אחר יעשה את העבודה במקומך וכמו קסם זה יעבוד, אתה חייב לעצמך להתניע את התהליך ואז יצליח לך.