מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה בחירה גרועה

בחירה גרועה

09/04/15 15:37
9 תגובות

לא שמישהו יכול לעזור לי בזה אבל אני מרגיש צורך לרשום משהו כי אני משתגע מרוב חרטה.



לפני שבועיים עזבתי מקום עבודה שעבדתי בו חמש שנים. במשך הזמן שעבדתי שם התקדמתי, אמנם לא במשכורת אבל בתפקיד ווצברתי הרבה ידע. כל המנהלים העריכו אותי מאוד. היו פה ושם בעיות אישיות שנבעו בעיקר מזה שאני בן 31 ללא חיי חברה או חברה. יש לי חברים אבל כולם מצאו חברות או שהתחתנו.



העבודה החדשה שלקחתי היתה אמורה להיות קידום למחלקה טובה יותר אבל אחרי שבועיים מסתבר שזה ממש לא נכון.  ואני ממש שונא אותה. אני מתגעגע מאוד לעבודה הקודמת שלי. היא סיפקה לי מקור לחיי חברה כי היו לי שם חברים אמנם לא כאלה כמו שיש לי מחוץ לעבודה אבל מספיק טובים ויצאתי איתם גם אחרי העבודה.



אני מרגיש שהחיים שלי ריקים מתוכן כי החברים מהעבודה הקודמת מרוחקים עכשיו ואני לא יודע כמה זה יהיה בריא להיות איתם בקשר כי אני רק אחשוב כמה אני רוצה לחזור לשם והחברים שיש לי מחוץ לעבודה גרים רחוק ממני. אני יוצא שעה מוקדם יותר וחוזר שעה מאוחר יותר מהביתה יחסית לעבודה הקודמת והנסיעות מעייפות אותי.



למרות שהמנהל בעבודה הקודמת אמר לי שאני יכול להתקשר אליו אם אני רוצה לחזור אני לא ממש רוצה לעשות את זה כי כבר יש מישהו שחנכתי בשבוע האחרון לעבודה אז אני בכל מקרה לא יכול לחזור לתפקיד הקודם. ובנוסף זה גם יראה ממש מוזר לחזור אחרי שבועיים. מה אני אגיד? למה עזבתי מקום אחר כל כך מוקדם?



אני יודע שאני צריך להיות חזק והתמודד עם טעויות אבל  אני לא יודע מה לעשות עם עצמי. לא בא לי לחזור לעבודה החדשה ביום ראשון, בא לי לקחת חופש מחלה ולא לחזור לשם. לפעמים שאני ממש מיואש שם אני הולך למקום מבודד או אפילו לשרותים כדי להירגע ולהיות לבד.



כמובן שאני יכול לחפש עבודה אחרת אבל זה יכול להימשך הרבה מאוד זמן- מכמה חודשים עד שנה לפחות.



בטח נשמע נדוש אבל הלוואי שהייתי יכול לחזור אחורה ולא להתפטר...



תגובות

אנונימי-64
09/04/15 19:23

שי זו לא טעות זו פשוט עבודה חדשה ומערכת שלמה של הכרויות והסתגלות מחדש. תרגיש גאה שהתקדמת ותתחיל לבנות מערך חברויות חדש. יחד עם זאת זו לא טעות להמשיך להיות בקשר עם חברים מהעבר אפילו אם זה יגרום לגעגועים לעבודה הקודמת. ככה לא תרגיש לבד ואפילו תוכל לשתף את החברים הותיקים שלך שיעזרו לך בהתמודדות וברצון להתקדם

shy1
09/04/15 20:33

אני ידעתי שזה לא יהיה קל אבל הבעיה היא שהעבודה היא בכלל לא מה שחשבתי ולא תקדם אותי לשום מקום חוץ מבזבוז זמן וכסף.

ליהיא3
09/04/15 23:15

היי שי אני ממש מבינה לליבך. תאמין בעצמך ותנסה להתרכז במחשבה שאולי העבודה החדשה תביא איתה גם דברים טובים ובתקווה לזוגיות ;)

שי יקר.ישנו משפט שאומר ״בדיעבד רואים שש שש״, דהיינו, אתה שופט את עצמך על דברים שלא ידעת. עשית טוב שהחלטת לעזוב, כנראה דברים בשלו והגיע הזמן להתקדם ולשנות. האם אתה בטוח שהעבודה החדשה איננה יכולה לקדם אותך? אם כן, אין מה להשאר שם אבל בחן היטב אם זה לא הייאוש והבהלה שמדברים מליבך אלא עובדות אמיתיות. ראשית, הייתי מציעה לך לשתף כמה שיותר אנשים בהרגשה שלך, תן להם להיות חברים. שנית, דבר עם המנהל הקודם שלך אולי יש לו הצעת עבודה אחרת באותו המקום בשבילך. הייתי מציעה לך לעבור סדנא בשם וויקנד אינני יכולה לפרט אודותיה אבל היא יכולה לתת לך תעצומות נפש להמשיך הלאה. שנית, כדאי לקחת נשימה ולחשוב איך אתה מרחיב את גבולות חיי החברה, היכן אתה יכול להכיר בחורות חדשות. נראה לי שהגעת למקום בו החלטת, שהעבודה לא צריכה להיות מרכז החיים אלא גם לשלב חיי חברה ומתוך המקום הזה עזבת את העבודה הקודמת?, האם זה כך? מי תומך בך היום על מי אתה יכול להישען בכדי לקבל אהבה וחום?

אור39
10/04/15 10:12

אני כל כך מבינה אותך ,קודם כל אתה צעיר הכל לפניך אולי משפט נדוש אבל נכון ,יש לך נסיון יש לך בטחון אתה יודע שהצלחת שם ,אתה תצליח בכל מקום פעם חשבתי כמוך זה עניין של חינוך להשאר במקום להחזיק מעמד ,להיות חזק ,היום אני ארבעים פלוס חושבת שצריך להשאר איפה שטוב צריך לתת צאנס חודש שלם למקום חדש ואחר כך לבחון את העניינים מחדש לא קודם ,כל שבוע מגלים דברים חדשים במקום חדש,לי לוקח המון זמן להתרגל להסתגל למקום ואחר כך אני מתאהבת ולא רוצה לעזוב ,אם אתה מכיר את עצמך תבחן את עצמך אם זה קורה לך בכל מקום חדש עניין ההסתגלות ,או שפשוט המקום לא טוב לך וכדי לחפש אופציות חדשות אבל תבטח בעצמך וגם לקום לעזוב זה גם להיות חזק ,לשינוי צריך כח ,חזק ואמץ לשמור על אופטימיות הדברים בסוף מסתדרים .

shy1
11/04/15 13:34

אחת הסיבות שעזבתי את המקום האחרון היא שחשבתי שאם אני יעזוב אז אני אפסיק להישען על העבודה כמרכז החיים ואז אני אמצא הזדמנויות חדשות.  אבל כנראה שלא חשבתי מספיק על העבודה עצמה כי היא לא מספקת אותי ודי משעמם לי שם. ובסך הכל רוב היום אני בעבודה ובנסיעות. 

בלי שום קשר לקשיי הסתגלות וגעגוע למקום העבודה הקודם אני יכול להגיד בוודאות שהמקום החדש הוא ממש לא מה שציפיתי וברמה נמוכה יותר ממה שהייתי רגיל עד עכשיו מבחינת אנשים (אני מדבר על הנהלה) וכל מיני דברים מסביב. אפילו אנשים שם לא מבינים למה עברתי.

אז עכשיו איבדתי גם מקום עבודה טוב וגם את חיי החברה המעטים שהיו לי מקודם (אפילו אם זה לא היה אמיתי).

אבל אני מניח שמה שקרה כבר קרה ואין מה לעשות עכשיו.

אלי-זיו
11/04/15 15:01

שי שלום

עבודה הוא אולי המקום בו אנו נמצאים בזמן שאנו ערים ! בעבודה שאנו לא מרגשים מסופקים אנו נרגיש דכאון . אולי באמת למקום עבודה שהיה לך טוב ? אולי לא יהיה לך תנאי שכר כמו במקום החדש ,אבל במקום הקודם מערכים את עבודתך . אני ממליץ לך למקום הקודם שהיה לך לחזור למקום בו אתה מרגיש רצוי. זה יתן לך יותר אושר אישי

המון אושר ושקט נפשי

shy1
11/04/15 16:28

הבעיה היא שיש כבר מישהו שם במקומי אז זה קצת בעייתי.

אין לי מושג איך אני אסביר למנהל שלי למה אני חוזר כל כך מוקדם. למה שהוא ירצה להעסיק אותי מחדש?

אולי אם הייתי מבקש לחזור עוד חצי שנה-שנה זה היה יותר קל.

אני גם  אצטרך לשכנע אותו שאני אשאר.

אני מרגיש שלחזור לשם זה כבר אבוד כי אני לא יכול לחזור למה שעשיתי מקודם.

אולי כדאי שאני אשכח מלחזור לשם.

אנונימי-64
11/04/15 17:38

אני רוצה להציע דרך הסתכלות מסויימת שלמרות שהיא יכולה אולי להרגיז כי כאילו לא מתחשבים ברגשות של זה שמתלונן היא יעילה למדי ויכולה לקדם ולהשפיע לטובה. כיוון שכנראה אין טעם לנסות להחזיר את הגלגל לאחור אולי עדיף במקום לבזבז אנרגיה על מה שכבר נעשה ועל התחושות השליליות שמתלוות לסיפור לנסות במקום זה לראות מה כן אפשר לעשות באופן חיובי ואיך כן אפשר (ואפילו בדרך מאולצת) לראות את הדברים בצורה חיובית. למשל חלק מהתפתחות אישית, התקדמות לעבר עתיד טוב יותר, אפשרויות חדשות וכדומה. ראיה חיובית (ושוב אפילו שברגע זה היא בסתירה להרגשה) תוביל לעשיה חיובית ומכאן לתוצאה חיובית. (ולפעמים פשוט צריך לקחת פסק זמן, לנוח ולהתחיל מחדש וגם זה בסדר גמור)