מנהלי קהילה
דיכאון אחרי טראומה
שלום אני ילד בן 14 מאזור המרכז ואני רוצה לבקש עצה, שנה שעברה עברתי התעללות בבית הספר ולא הייתי הולך לבית ספר כי פחדתי שירביצו לי ושיצחקו עלי. עברתי שנה נוראית וזה סיפור נורא ארוך אבל בסוף השנה עברתי בית ספר למקום חדש, למרות שכולם נחמדים מתחילת השנה אני כל הזמן במשבר ולא מצליח לעלות ממה שקרה לי שנה שעברה והקטע הוא שההורים שלי לא מודעים בכלל למה שקרה ואף אחד כמעט לא יודע ואין לי מחשבות אובדיניות או משהו אבל יש לי סיוטים ואני לא ישן לפעמיים לילות שלמים ויש לי פחד ליצור קשרים חברתים ולמרות שכל פעם מזמינים אותי לדברים חברים מהבית ספר החדש אני מפחד ללכת ולסמוך על אנשים כי מי שהתעלל בי שנה שעברה היו חברים שלי. הסיבה שאני מספר לך את זה זה כי אני רוצה לדעת מה אני יכול לעשות כדי לצאת מהדיקאון הנוראי ומהלילות עם הסיוטים ומהפלשבקים שחוזרים ורודפים אותי, כל עזרה תתקבל בברכה תודה מראש
עדי כחלון
שלום ילדבן 14.
באמת לא חוויות קלות ....אבל מהניסיון שלי אין צורך לעבור את כל מה שאתה עובר לבד.
תנסה לשתף את ההורים או מישהו במשפחה שאתה יותר זורם איתו.
מוזמן לפנות ליועצת בית הספר או לכל גורם אשר קודם כל ישמע את הקשיים ויוכל לסייע לך לנווט ככה שתעבוד על הנושאים מהעבר ,אולם תעבוד גם על מפה והלאה...איך לצאת מהפלונטר שאין חברים,איך להתעודד ולמצוא חוויות חיוביות בלימודים,משפחה,חוג,תחביב,סרט ועוד....
בהצלחה
אשמח לשמוע עדכונים.....
אורית זאבי יוגב
ילד יקר. אכן נשמע שעברת טראומה לא פשוטה. החדשות הטובות הן שאפשר לצאת מזה ולצמוח ולהצליח. זה בהחלט לא חייב לרדוף אותך. האם ניסית לספר להורייך מה שקרה?, האם אתה יכול לפנות אליהם ולבקש שהם ידאגו לך לטיפול?, מה דעתך על פנייה ליועצת?. בזמנו היה מקום שנקרא "מענה" שאליו יכלו ילדים בגילך גם ללא מבוגר והמקום הזה נתן טיפול פסיכולוגי וסייע במצבים כמו זה שאתה מתאר. אני אנסה לבדוק אם זה קיים היום. ספר לי אם האופציה של לפנות להרייך אפשרית?