היי עצובי יקר אני לא איש מקצוע ואני גם פחות או יותר כמוך ואתה לא חופר בכלל להפך זה המקום לשפוך בו את הלב....יש כאן אנשים מקצועיים מאוד שיגיבו לך...ואם תרצה לדבר על כל דבר אז אשמח מאוד ובכיף...

היי עצובי - לדעתי האלכוהול שותה ממך את כל האמביציה ושמחת החיים - לדעתי אתה צריך לעבור איזה טיפול גמילה מאלכוהול - הייתי מאוד ממליץ לך ללכת לקבוצות של אלכוהוליסטים אנונימים או מכורים אנונימים שמתקיימת כל יום ובכל עיר בארץ - שם תמצא לבטח אנשים דומים לך להפליא אך כאלה שמצאו דרך חיים חדשה - ושהצליחו לצאת ממלכודת ההתמכרות לאלכוהול סמים כדורים ולכל חומר שמשנה את התודעה של האדם . יש עוד הרבה אנשים כמוך - אתה עכשיו נמצא ומגרד את התחתית שלך - יש אנשים עם תחתיות עמוקות משלך שהצליחו לצאת מזה ובנו להם חיים מאושרים - זוגיות - ילדים - בית חם - אתה יכול ומגיע לך את כל המתנות שבחיים - ההתמכרות לשתיה ולכדור המרדים ממשפחת הבנזודואפינים הממכר לוקחת ממך את היכולת לעלות מעל התחתית שלך - אתה כבר 8 שנים לא מתקדם - הגיע הזמן לשנות כמה דברים בחיים שלך כדי לראות התקדמות ממשית לא כך ???

תראה עצובי אתה כל כך עמוק בבור שרק יש מאפשרות לעלות

ראשית,הרשם למכון כושר ,או קנה ממשקלות,זה זול

תברר תרגילים באינטרנט,

שנית החלט מהיום להחליט שאתה טבעוני

אני מבטיח לך שאחרי שלושה חודשים ,תשכח איך היה בבור

עצובי יקר. כואב לקרוא את מה שכתבת. מהקריאה עולה זעקת הייאוש שלך. נראה שאתה מרגיש שרוי בבור עמוק ואינך יודע איך לצאת ממנו. אז ראשית, אני מברכת אותך על כך שכתבת כאן. גם זה צעד ואני מקווה שיבואו עוד בעקבותיו...שנית, אנשים ששותים כך כמוך, מבקשים אהבה ושותים את עצמם לדעת בשביל לחוש בחום הנעים של האלכוהול. הבעיה היא שהאלכוהול לא באמת נותן אהבה אלא מרחיק אותה ממך. דבר ראשון יקירי, עלייך לעבור גמילה. לאור התיאור שלך אתה חי כמכור לכל דבר אשר שום דבר כבר לא חשוב חוץ מהמנה הבאה. אני חייבת לאמר (לכתוב) לך משהו: אמנם לא קיבלת את הקלף הטוב ביותר מבחינה משפחתית (אבא שלך) יחד עם זאת זכית בהרבה קלפים. כושר פיזי, יכולת ללמוד, אינטיליגנציה גבוהה ואני מניחה שיש לך עוד כישורים וכשרנות אשר טובעים במעמקי האלכוהול. אתה צעיר, כל החיים לפנייך ואין לי שום ספק שגם אהבה תוכל להיות לך צריך רק דבר אחד את ההסכמה שלך לקום ולהתמודד מול החיים (ובהמשך גם לכבוש אותם) מה דעתך?

תודה לכולכם על התגובות האמפתיות והרצון לעזור.

אני בהחלט מבין שאני מכור ושאני חייב לעבור גמילה.

האמת,כשיש לי ימים בלי עבודה, למשל חגים וכדומה,אני דווקא פחות זקוק לשתייה ויכול גם לא לשתות שבוע שלם בלי להרגיש צורך לשתות. הצורך מתעורר כשאני יודע שלמחרת מחכה לי יום עבודה,או כל משימה אחרת, כך שאני מפצה את עצמי מראש עם השתייה, כאילו זה המשכורת האמיתית לפני ואחרי העבודה. 

אורית כל כך צדקת בקשר לחום שהאלכוהול מביא לי,אני ממש מרגיש ככה,כאילו זה ממלא לי חללים בלב ובנשמה, אבל שוב אני מבין לחלוטין שזה פאטה מורגנה,שזה לא אמיתי.

בכל מקרה,היה שווה לפרוק פה את מה שיש לי בלב, זה בהחלט עוזר, התמיכה שלכם והאמפתיה. 

תודה

עצובי יקר. בבקשה אל תיעלם לתוך האלכוהול. העבודה בה אתה נמצא היום כנראה מתסכלת אותך ומדגישה לך את הפער בין מה שיכולת להיות למה שקורה עכשיו ולכן אתה בןרח שוב ושוב לשתייה. אבל זה לא חייב להיות כך. מה עם טיפול?, הכל עוד לפנייך.....

שלום אורית.

אכן התחלתי בעבר טיפול פסיכולוגי אך הפסקתי אותו כי לא היתה לי היכולת הכלכלית להמשיך אותו.

בכל מקרה,לא שתיתי כבר מספר ימים,אני מקווה להמשיך כך.

מה עם חיי חברה ? בתי קפה עם חברים ? אם תלך למכורים אנונימים כל יום בשעה 8 לשעה וחצי של קבוצה תוכל להזדהות עם עוד אנשים שהינם או שהיו במצב שלך. אני מאוד ממליץ לך ללכת לקבוצות. זה חינם ללא עלות והאפקט של קבוצה גדול יותר מטיפול אחד על אחד משום שאתה שומע מגוון של אנשים שמתחלקים מניסיונם ונותנים כח לחברים החדשים שזקוקים לכוח הזה בשביל לעבור עוד יום נקי. אחרי הפגישה ישנם חברים שהולכים לבתי קפה ביחד וזאת הזדמנות נהדרת להכיר חברים וחברות חדשים .

עצובי יקר. אני חייבת לאמר שנכנסת ללבי. נורא לחשוב שאתה נמק לך סתם כך. כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!! על ההמנעות מהשתייה. תמשיך לדווח ואנחנו כאן כדי לשמוע. נסה טיפול דרך מרפאות לבריאות הנפש. אני מאוד מציעה לך להצטרף לקבוצות של אלכוהוליסטים אנונימיים, זה יכול להיות סיוע אמיתי. מה דעתך? וכן, זה לא עולה גרוש ונותן הרבה מאוד תמיכה...

היי

לפני הכל, אורית, תודה על התמיכה הבלתי מסויגת והאהבה.

לא כתבתי פה כמעט חודש.

בחודש הזה הייתי בסביבת חברים הרבה מאוד (חבר התחתן וארגנתי לו גם את מסיבת הרווקים)

הלכתי לראיון עבודה בתל אביב למשרה מאוד נחשקת,אך לא התקבלתי

כמובן שחזרתי לשתות,למרות שאני שותה פחות...

אני מרגיש רע, אין לי חשק ללכת לעבודה המטופשת שלי, וגם הכסף המועט שיש לי נוזל לי מבין הידיים.

עצובי יקר. זאת ממש התקדמות. בבקשה בבקשה אל תרפה ידיים, כנראה שכאשר ישנן משימות שחשובות לך את "ניעור לחיים". מה עם טיפול?, סליחה שאני נודניקית אבל זה יכול לעשות לך נפלאות. אתה צריך מישהו שיחזיק אותך כשהמוטיבציה יורדת....עד שהיא תהיה חזקה מספיק לאפשר לך לפרוץ קדימה. אתה יכול. אני מאמינה בך למרות שלא ראיתי אותך...בדרך כלל הבטן שלי לא טועה. כל מה שאתה זקוק לו זה אהבה, תמיכה ומישהו שיאמין בך ולא יוותר...

היי אורית.

את לא נודניקית, להיפך.

טיפול? בקושי יש לי כסף ואני לא מתכוון ללכת לטיפול במרפאות של כללית (כאלה שמסובסדות ע"י המדינה) מכיוון שאין שם פרטיות ויראו אותי מחכה שם בתור ואני מתבייש.

לפני כשש שנים הייתי בטיפול של כמה מפגים ופשוט הפסקתי להגיע כי נגמר לי הכסף.

אני לא יודע למה אני כל כך פחדן,למה אני נותן לפאניקה להשתלט עליי.

התקבלתי לעבודה שהיא בערך בתחום המקצועי שלמדתי (אל אף שמדובר במשרה ממש לא נחשקת ולא ממש תקדם אותי בתחום המקצועי), מסתבר שצריך לעבור קורס של שבוע במרכז הארץ (די רחוק לי) וזה מוריד לי את החשק לזה.

לא בא לי לקום במשך שבוע בשש בבוקר ולחזור הביתה בשמונה בערב, ולא בא לי לעבוד במשמרות של לילה וסופי שבוע, אני פתאום מרגיש שאני רוצה לברוח,פשוט לא להגיע לחתימת חוזה בשבוע הבא.

זה כבר קרה לי מספר פעמים,שהתקבלתי לעבודות ופשוט ברחתי כשהייתי צריך להתחיל.

אני לא מבין מדוע זה קורה לי. האם זה כי אני לא מאמין בעצמי? האם זה כי אני עצלן? או שאולי אני מפחד כל כך משינויים?...כנראה שכל התשובות נכונות.

אני משתגע.

אולי באמת כדאי שאלך לטיפול, אצל פסיכולוג פרטי, גם אם תלך לי כל המשכורת החודשית על הטיפול,אולי זו ההזדמנות האחרונה לצאת מהבוץ..

בא לי לצרוח על ההורים שלי על זה שהביאו אותי לעולם, אבל הם כל כך מסכנים, בטח כואב להם עליי, היו לשניהם חיים קשים הרבה יותר משלי, והם מתמודדים כמו אריה ולביאה. כמה שאני כועס על אבא ולא מדבר איתו,הלוואי והיה לי חצי מהכח שיש לו.

עצובי יקר. אני מכריחה אןתך ללכת לעבודה לחתום ולהתמודד. אתה חייב, זאת בכלל לא שאלה וגם אין כאן התלבטות. הדיכאון מושך למטה וכאשר נמצאים למטה מתחילים לקפוא ואז גם מתעצבות ומתחזקות כל המחשבות השליליות. שכל המשכורת החודשית תלך לפסיכולוג, העיקר שאחת ולתמיד תמצב את עצמך במקום אחר ותתחיל לחיות. מאוד קשה אחרי שנים של חוסר תפקוד ובהייה חופשית בחלל להתחיל להיות מחוייב. אתה אדם מכשר, בעל יכולת,הדבר האחרון שמגיע לך זה לבלות את כל החיים במקום הנמוך הזה שאתה צף בו כעת. עשה החלטה להילחם. לא תתחרט. מה אתה אומר?

אהלן עצובי , לילה טוב !
קראתי ככה ברפרוף את הסיפור ואת התגובות כאן , אני דווקא אגיב ממקום דומה לשלך בלי להשתמש בכל הסיסמאות של המטפלים ואנשי המקצוע ובכלל אנשים שאינם חולים ... כל החרטות האלה כמו "הכל בראש" , "תחשוב חיובי יהיה חיובי"

כל הססמאות הללו זה חרטה ברטה , הייתי כבר בסרט הזה מה שמתחולל לנו בראש לי ולך (אני בן 32 עם מחלות נפש שונות , דיכאון , חרדה פאניקה ,אגורפוביה והתמכרויות לשרותי מין בתשלום) זאת סערה שלא נגמרת ... פשוט רעידה אדמה ברקים ומלחמה גם יחד ואף אחד לא יבין אותנו !!

מה שכן ההישרדות היא יומ-יומית ואתה יודע שבכל זאת למרות שהמצב חרבנה בקרשים יש בחיים דברים טובים ומהנים ששווה להלחם עבורם עוד קצת , תשמע לי תעזור כח לא יודע מאיפה תביא את הכוחות האלה תמצע אותם ממעקי ליבך ותיגש למרכזי בריאות הנפש של כללית עם כל הבושה והפאניקה , זה מסובסד ע"י המדינה אתה תפגוש שם אנשים מדהימים תעזור כוחות וכמו שאמרו כאן מעלי תעקור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד מהשורש !!!
הטיפול יהיה אינטנסיבי יומ-יומי ולא שעה אחת בשבוע שזה לא שווה כלום (מניסיון)
תשאיר את הבושה בצד אתה גם ככה כבר נמצא המקום הכי נמוך , בהצלחה
 

היי פסנג'ר,

תודה על ההתייחסות והרצון לעזור.

לגבי מה שאתה אומר על הטיפול במרפאות כללית, איך אתה יודע שזה יהיה טיפול אינטנסיבי ושלא ימרחו אותי אותם רופאים שרק רוצים לסיים את היום וללכת הביתה?

לפי מה שהבנתי ממישהו,השירות שם הוא על הפנים, נותנים לך כמה טיפולים בספסוד המדינה אחת לשבוע, במקרה הטוב, ואחר כך זה הופך להיות בתשלום רציני. (הבנתי שנערכה רפורמה ממש לאחרונה,אבל ממה שקראתי, הרפורמה הזו היא אחיזת עיניים, ואין חדש תחת השמש)

היי. זה נורא עצוב לקרוא על המצב שלך זה נשמע ממש מדכא. לדעתי אין טעם להסתכל על העבר ומה שהיה היה . בכל מקרה אתה עדיין צעיר ואתה עדיין יכול לשנות דברים. אני בן 21 גם במצב לא רחוק משלך , די בודד.... בכל מקרה אתה נשמע בחור לעניין, חשבת לנסות קבוצת חרדה חברתית ? יש בחיפה ובת"א את קבוצות מים שקטים או קבוצת עזרה עצמית שזה בחינם שם עובדים על החרדה . נשמע לך?

הי חברים. אני קוראת מה שאתם כותבים וממש מתרגשת. כמה אהבה, הבנה, חמלה ואמפתיה. האמת, היה בא לי חיבוק קבוצתי...רק תדעו...

אני גולן בן 34 מתל אביב ...עצובי תקשיב כמוך גם אני בבור גם אני בא מרקע משפחתי קשה וכבר רשמתי פעם אחת את הסיפור שלי ותאמין לי שאף סוג של סבל לא פסח עלי. אמא שלי חזרה בתשובה זרקה אותי מהבית ואז גרמה לי לשבת קצת בבית סוהר וחייתי ברחובות ואבא שלי היה עסוק מידי וגם הוא נעלם בשלב מסויים . תמיד היתי במחשבות וחרדות אבל תאונת דרכים תפחה לי את עולם התקפי החרדה דיכאון ואגורופוביה והיום אני בקשיי נשימה שים מאוד . גם אני לא פעם ברחתי לסוטול על מנת לשנות את ההרגשה ולהחליפה במין סוג של אופוריה ואלכוהול נותן תחושת ביטחון ותחושה שהכל על ה *** שלך. ותזהר לשלב עם אלכוהול לוריוון כי זה עושה שבץ ! כמוך גם אני סובל כל הזמן מדחיות ונישאר שבור לב וזה רק לוקח אותך עמוק יותר לתוך הבור. אני ברגע זה ממש שבור לב כי שוב מישהי שאני היתי ריתה בקשר חודש פשוט זרקה אותי ואני יכול להבין למה. אבל אני לא מתיאש נרשמתי לטיפול פסיכולוגי ואני ממתין כרגע למפגש הראשון. אני על ציפרילקס 15 מ'ג ונעזר באלפרליד מידי פעם כי אסור להתמכר פשוט אסור (אוסף כתבה בנושא שתסביר לך למה) בכל אופן אני לא עובד כרגע חיי על ביטוח לאומי אבל רוב הזמן רעב ללחם וזה לא פשוט . כולם נשואים סביבי ויש לי רק חבר אחד טוב . אז אתה במקום הנכון ומכאן תשאב תקווה אני מתחנן אליך אל תווותר . יש מה לעשות תמיד . ואני יודע בדיוק מה יתן לך את הכוח. אהבה ידידי אהבה . כי כשאתה מאוהב המוח מפריש חומרים מדהימים שנותנים לך כוח עצום פתאום יש לך בישביל מי לחיות וסיבה לטפל בעצמך. אתה עושה למען האהבה וזה קדוש. יש מלא אתרי הכרויות ולא חסר בחורות. וגם אתה לא ניראה טוב כמו שאתה טוען זה ממש לא משנה יופי הוא ענין של טעם ולפעמים יופי פנימי הוא מספיק על מנת שיתאהבו בך. השיטה מאוד פשוטה. תרגיש ותשדר. תרגיש מגניב תתנהג מגניב ואז יראו שאתה מגניב. אצלי אני כובש את הבחורות שלי על ידי שיטה מאוד פשוטה. אני מצחיק אותה מביך אותה מעט ואז מזמין אותה לשיחה רצינית וגורם לה לספר לי על חייה או חיי האהבה שלה ועל האקסים שלה. אני רק מקשיב וזה כל מה שבחורה צריכה. אני מגלה ענין בשיחה ומראה לה שאני לא כמו האקסים שלה ושיש לי גישה אחרת לכל מה שקשור לאהבה ויחסים. ומסביר שאני לא לחוץ לסקס למשל ויותר חשוב לי רגש. שמע לי זה תמיד עובד. (עד שהם מגלות שיש לי התקפי חרדה ונכות וחיי על ביטוח לאומי ועוזבות ושאין לי כסף ושאין איתי עתיד ברור ועוזבות) אבל אני מכוון לטיפול נכון ואמיתי על מנת שהיות ראויי באמת לאהבה וקשר רציני כי בחורה חיבת את הביטחון שלה ואם אתה לא מעניק את זה היא לא תיהיה שם אין מה לעשות עם זה. בכל אופן לך לטיפול אנחנו נלווה אותך ואפילו נעשה מפגש או משהו יהיה כייף . דבר איתנו אל תעלם אנחנו אחים !

אורית היקרה צריך לעשות מפגש עידוד עם החברים כאן זה לא יהיה קל להביא אותם אבל זה יהיה כייף . לשבת כולנו בפארק הירקון לדבר להחליף עצות ולתת מוטיבציה מה את אומרת ?

אהלן גולן , ההפרעות והמחלות שלך די דומות לשלי , התקפי חרדה/ פאניקה דיכאון ואפילו אגורפוביה .

אני בן 32 מהמרכז לא עובד כבר שנתיים אולי יותר , וחי על קצבה פצפונת של ביטוח לאומי.
אהבתי את האופטימיות שבך לגבי עולם הדייטינג עם נשים.
אני כבר מזמן נשברתי בנושא הזה , כמוך כמוני רק הבדל שאני כבר התייאשתי מהן ...
לצערי נחשפתי לפני כמה שנים לעולם הסקס בתשלום , מאז זה רק הלך והחמיר ואני פשוט מכור.. עוד שריטה לאוסף.
אני לבד , בודד , מחפש את החום האהבה התמיכה ההקשבה ואת כל שאר הדברים שבאים במערכת יחסים... כמו שאמרתי במצבי הנוכחי אין לי סיכוי עם בחורות רגילות ואני מוצא את הנחמה הבריחה מהמציאות במקומות האלה שאני מקלל את הרגע שנחשפתי אליהם .
מקווה שיהיה לי טוב מתישהו בעולם הזה בחיים האלה , קצת נחת ושלווה , נמאס לי לסבול !!!
אהה ושכחתי להציג את חבריי הטובים סימבלטה וקלונקס

לגבי המפגש בפארק הירקון אני ממש בעד. אפשר לשלוח הודעה ואלו שרוצים יגיעו. זה יכול להיות פתרון משלם לכל אלו שרוצים להיפגש אבל חוששים להגיע למפגש רשמי כזה שהדלת ננעלת מאחוריהם....

אולי כדאי ליצור קבוצה הנושאת את השם "רוצים פגישה" ובה כל המעוניינים ירשמו זאת כמו גם הצעות למקום ולתאריך?

היי עיינתי מעט במה שרשום ונראה שאני מזדהה מעט עם עצובי כמעט בפרופרוציות אחרות. על מה תהיה הפגישה אם תהיה? האם אוכל להיות (בגלל הגיל המתקדם?)