מנהלי קהילה
מחר פעם ראשונה
שלום לכולם,
כל כך קשה לדעת מאיפה להתחיל אז אני פשוט אתחיל לרשום משהו ואזרום משם..נתקלתי בפורום הזה השבוע וראיתי שאנשים משתפים אחרים אז החלטתי שגם אני..וגם אם זה על קצה המזלג, אולי זה יביא לי קצת נחמה.
מחר זה יום משמעותי עבורי, מחר זה היום שבו בפעם הראשונה אני אתחיל לנטול כדורים, יום מפחיד. היו לי כמה הזדמנויות בעבר ותמיד היו לי היסוסים ואיכשהו הייתי משכנע את המשפחה שלי שעדיף לי בלי...טוב, אז הם כבר לא מאמינים, וגם אני לא. אם זה הדבר הנכון לעשות אני לא יודע אבל אני מקווה מאוד שזה יעזור.
אני בן 33, דפוק כבר מגיל צעיר כנראה, מעולם לא עברתי טיפול, תמיד ברחתי ממנו, כל פעם שמישהו ניסה לעזור הייתי טורק לו את הדלת ולא נותן להיכנס. אף פעם לא נתתי לאף אחד להבין מה עובר אצלי בראש..תמיד התביישתי ופחדתי מתווית של שרוט. היום אני גם כבר לא מבין איך הגעתי לכאן, בטוח שעשיתי מלא שגיאות. אני נכנס ויוצא מהמעגלים של הדיכאון כבר שנים, אף פעם לא מתמודד...כל הזמן בורח, עושה סמים, בורח עד לחו"ל אם צריך. עשיתי את זה כבר כמה פעמים לתקופות ארוכות...כולם בטוחים שעשיתי שם חיל, שהצלחתי איפה שכולם נכשלים, אבל האמת היא שברחתי, ככה זה שאני בורח, אני עושה את זה יותר טוב מכולם, אף אחד לא יעצור אותי שם...רק אני, ומשם אני מתרסק כל פעם מחדש.
גם היום, בגיל מאוחר, בתור אחד שלעולם לא התאים לאף מסגרת מוסדית, חזרתי ללמוד, תואר קשה, מצטיין חוג, התקבלתי כבר לעבודה, נשארה לי עוד שנה, הלימודים הולכים לי קל אבל אני שוב מרגיש שאני נחנק, אני איכשהו כל פעם מוצא את הסיבה לא לסיים עד הסוף, זה אוכל אותי עד שאני נשבר וכבר נראה חצי בנאדם. איך לעזאזאל אני סוחב שם עוד שנה? ומה אז? יהיה לי טוב יותר?
אני התכחשתי לעצמי שנים, ההורים שלי שיהיו בריאים רק היום מבינים את כל הסימני אזהרה שהיו להם מול הפנים..תמיד האמינו שהבן המוצלח שלהם שתמיד הסתדר בכוחות עצמו יעבור גם את זה. אמא ואבא, לנצח את הכל אני מסוגל אבל את זה עדיין לא.
הלוואי שהייתי אוהב ומעריך את עצמי יותר, מקבל את כל הפאקים בחיוך. מסתכל על חצי הכוס המלאה. מעיף כבר מהראש את כל השיט הזה.
הכי קשה זה שחסרה לי כל כך מערכת יחסים, היו לי רק שתיים רציניות, האחרונה הייתה לפני כמה שנים ומאז כלום..זה יותר עצוב להיות לבד.
אני כל כך מאחל לעצמי שאצא מזה, וגם אם לא אז אלמד סוף סוף לחיות בשלום עם עצמי.
אני מאחל את זה לכולכם.
אני מקווה שזה שחר של יום חדש, יום יפה יותר. עם כל הבכי הזה אסיים בחיוך :)
yasmin1
טוב אתה בשיא המודעות לעצמך..שזה מעולה. אף אחד מאיתנו לא יודע מה נכון.. אני בקושי יודעת מה נכון לעצמי. מאוד מקווה ומאמינה שהכדורים יעשו את העבודה ושתראה את האור !
radioHead
הכדורים כבר כאן ואני שוב חושש לקחת. מחר אני ארשום איזה סוג ואשמח לשמוע מה אתם אומרים עליהם.
ד"ר מיכה וייס
נשמע שאתה ממש לקראת. ספר לנו מה והיסוסים.
radioHead
היי, תודה על ההתייחסות.
אין לי מושג לגבי שום תרופה ואף פעם גם לא שאלתי, תמיד היו לי חששות בעניין מכל מיני דברים ששמעתי במהלך הדרך, אני מבין שיש את הבעד ואת הנגד תרופות ואשמח לשמוע מאנשים שמכירים את התרופות לוסטרל 50 מג וסוליאן 100 מג.
בבית המרקחת היה רק לוסטרל אז קניתי ובינתיים לקחתי כדור אחד, קראתי שלוקח לזה כמה זמן להשפיע ויכול להיות שזה יחמיר את המצב בימים הראשונים. אני שוקל לוותר על הסוליאן ולראות איך זה מתקדם בלי, בכל מקרה אנסה להיפגש עם פסיכיאטר נוסף לקבל חוות דעת שנייה...
זרקתי את המריחואנה :( , אני יכול לשתות אלכוהול עם הלוסטרל? אני לא שותה לעיתים קרובות וגם לא מגזים כשאני שותה, אבל בכל זאת מדי פעם זה נחמד להיות מסטול..
אני עכשיו בתקופת בחינות, הלוסטרל מוציא אותך מריכוז בתקופה הראשונה של השימוש?
תודה לעונים, לילה טוב.
אורית זאבי יוגב
הי רדיוהד יקר. ברוך הבא לקהילתנו החמה. בעניין הכדורים כדאי לך לקרוא כאן בקהילה את המדריך בנושא התרופות. אני חושבת שזה עשוי לענות לך על חלק מהשאלות. כדור אחד זה כמובן כלום...לוקח לכדורים לעבוד בין שבויים לשלושה עד שמתחילים לחוש באפקט. בכל מקרה אם החלטת לקחת אני מציעה לך לעשות זאת מאוד בהדרגה רבע כדור למספר ימים ואחרכך חצי לעוד שבוע, שלושת רבעי וכד'. לכל אחד כאן נסיון אחר עם טיפול תרופתי לחלק הוא שינה את החיים ולאחרים היה קשה לקחת בשל תופעות לוואי. אין מנוס מלנסות לבד. ספר מדוע החלטת לקחת טיפול תרופתי?