אפרת יקרה. אני מבינה את החשש שלך. את התבקשת לעשות משהו שאינך רוצה לעשות אותו ובנוסף אינך יודעת כייצד להתמודד עם המטלה. לא פשוט שתינוקת כל כך קטנה נכפית עלייך כשאת עצמך חווה לא מעט חוסר אונים בחייך. בהנחה כפי שכתבת, שאינך אדם אלים ומעולם לא היו לך נטיות כאלו לא סביר שתפגעי באחייניתך, מאידך אינני רואה מדוע את חייבת לקחת על עצמך מטלה כל כך קשה עבורך לכל כך הרבה שעות במשך היום. האם את יכולה לדבר עם המשפחה, להסביר להם את הקשי שלך (אינך חייבת כמובן לדבר על מחשבות הפגיעה...), הסבירי להם שמלחיץ אותך להיות כל כך האבה שעות עם תינוקת כל כך קטנה וצמצמי את שעות העזרה... בנוסף, את יכולה לקחת עמך מחשב נייד לביתו של אחיך, ספרים ואולי אף להזמין חברות. מה דעתך?

תודה שהגבת לי זה באמת נתן לי רעיונות להתעסק איתם שמה עם אחינית שלי

אני מקווה שבאמת ילך לי טוב איתה ולא קשה

מקסימום אני יסדר להם קצת תבית כלים כביסה

יקח ספר איתי יצפה בסרטים 

יופי. זאת גישה הרבה יותר בריאה ונכונה....נצלי את התקופה הזאת לעשייה של דברים שאולי בבית לא היית מתפנה אליהם....בנוסף, שימי לך שם מוזיקה שאת אוהבת ודאגי לאוכל שאת אוהבת, תכנני הכל כך שיהיה לך קל ונחמד...

אפרת, היכולת שלך לאמץ את עצותיה של אורית מראות שיש לך כוחות ותושייה. חשוב שתזכרי שגם בהמשך הדרך ייתכן יהיו לך מחשבות שאולי זה יותר מדי בשבילך. תזכרי שאחיך אוהב אותך מאוד ואת יכולה לשתף אותו שאולי מתאים לך להגיע רק לחצי יום או בחלק מהימים. בכל מקרה גם לאנשים מבוגרים לא קל לבלות עם תינוקות יום שלם אז אל תהססי לשתף אותו או אותנו. בהצלחה וחופש מהנה