כיום לא ברור אם אני סובל משלפוחית רגיזה או הגדלה של בלוטת הערמונית. התייעצתי עם מספר אורולוגים שונים אך אין הסכמה ולכן גם לא ברור לי מה הטיפול המתאים והאם יש צורך בניתוח, או לא. הבעיה העיקרית שלי היא שיש לי קושי להירדם מכיוון שאני ניגש לעיתים תכופות לשירותים, בעיקר לפני שינה. אין לי דליפות או בריחת שתן, אלא תחושה תמידית של חוסר התרוקנות. במשך היום מצליח לתפקד למרות התכיפות אך קשיי השינה גורמים לעייפות תמידית שפוגעת בתפקוד היומיומי שלי. כיום נוטל טמסולוסין מינון של 0.8 מ"ג וטוביאז 8 מ"ג - תרופות אורלוגיות שפועלות גם כדי להסיר את הלחץ של בלוטת הערמונית על צינור השתן. ישנה הקלה מסוימת. לפני כיומיים ניתן לי כדור נגד דיכאון בשם מירטאזאפין-טבע. שם נוסף, הוא רמרון, תרופה העוזרת גם לישון טוב יותר. בעלון לצרכן רשום שיש לעדכן רופא אם יש בעיות במתן שתן או בבלוטת ערמונית מוגדלת. ואכן, אני מרגיש שלוקח לי קצת יותר זמן מהרגיל להתחיל להשתין ולסיים ועליי גם להתאמץ יותר. באופן עקרוני יותר טוב לי עם התרופה מכל הבחינות, כרגע, אך אני מודאג שאני עלול להחמיר את המצב של השלפוחית כי אני מתאמץ יותר. אני עומד להתחיל גם טיפול התנהגותי וטיפול בביופידבק. בעבר ניסיתי טיפול בפקסט אך סבלתי מתופעות לוואי רבות גם במינון נמוך.

האם התופעה צפויה לחלוף עם התרגלות הגוף לתרופה?

האם תרופות אחרות נגד דיכאון צפויות להשפיע באותה הצורה על מערכת השתן כך שאין טעם להחליף, או שכן כדאי להחליף תרופה?

תודה רבה