נשמה יקרה אני מבין אותך לאחרונה אני חווה דיכאון עמוק אתה לא צריך להשלים אם זה שאתה הולך לסבול אני יתן לך דוגמא על עצמי אם כול העצלנות של הדיכאון התחלתי לעשות הליכות כמעט כול יום הלכתי לרופא קיבלתי טיפול שלא הועיל נאמר לי שצריך לחכות זה לוקח זמן וזה לא עזר לאחר מס ניסיונות קיבלתי טיפול שאני מקווה שהוא יועיל אבל לך אני אומר החיים חזקים יותר מהמוות עוד טיפ בבעסה של הדיכאון אני קורא תהילים לך לרופאים ימצאו לך את הטיפול והכול יהיה בסדר אתה לא לבד צור אתי קשר מתי שצריך

אתה יודע מה אתה צודק אף אחד לעולם לא יבין מה זה להרגיש לבד בחדר מלא באנשים..ואף אחד לא לא יבין מה זה רצון לחון ואיש בעולם הזה לא יוכלו להבין זאת חוץ ממי שחווה את זה ברגע זה ממש כי גם בן אדם שחווה בדידות כזאת בעברו רק יגיד לך הכל יהיה בסדר...ברור שיהיה בסדר אבל עכשיו מההה מה איתנו איפה אנחנו נעלמים בתוך ההמון ...מי יבוא וישאל באמת את השאלה שאתה רוצה לענות עליה...מי יבוא ויגיד את מילה הנכונה...האם יש דבר כזה בכלל המילה הנכונה בשבילינו?? אני אומנם לבד נםשית אך הבדידות הזא והמירמור גורמים לי למצוא עצמי לבנד פיזית...אל תתן לבדידות להתגבר עליך תגיד מה שבא לך מתי שבא לך ואם הרגשת שלא שמעו אז הם חארות סליחה על המילה ..אני לא מבינה הרבה ואני רק ילדה אבל סבל אצלי זה נחמה...לפחות אני סובלת ממשהוא ולא כלום מכלום...אתה מרגיש בודד כי אכפת לך רופא משפחה לא יעזור ושום רופא לא יעזור הרפואה הפיזית לעולם לא תבין רפואה נפשית וגם פסיכיאטר שדוחף כדורים לא יבין מה מקור הבעיה לכן אל תיפול לפחים שלהם תמצא בעצמך מה גרם לך להיות כזה הלוואי ואני הייתי מצליחה אבל אני יודעת שבנרגע שתמצא את מקור הבעיה רק אז תוכל לטפל בא כי לטפל במשהו שקורא עכשיו לא ירפא את העבר הרודף ואת המחשבות הרצות...המון הצלחה ואהבה וכך משו אחד לחיים...תמיד כשתחשןב על רצון למות תסתכל על הקיר ממולך ודמיין שהוא מראה במראה הזו יש אותך כשהייתה ילד קטן ואני בטוחה שהייתה חייכן ואםילו שובב במקצת...אבל תסתכל עליו טוב טוב על הילד הזה...היחד הזה הוא אתה...אתה באמת רוצה להרוג אותו????

איך לעזור לך ממרחק? דרך מסך מחשב? אני כותבת  ומוחקת כי חוויתי איך ספור פעמים את התהום הזאת שאתה נמצא בה.. אני זוכרת את הכמויות האדירות של הכאב העצב החוסר אונים הרצון למות ולנוח מכל זה..ואני זוכרת איך מילים של אחרים הופכות חסרות משמעות כשהדיכאון משתלט. 

אם היתי יכולה היתי דוחפת לך כדור כל יום עד שהיית מקבל זווית אחרת על המצב והמסך דיכאון הזה היה קצת מתפזר מעלייך . אני מצטערת על הברוטליות ואני מצטערת שהדבר הראשון שאני אומרת זה קח כדורים. אבל התהום הזאת צריכה פתרון במיידי כי  היא הדבר הכי כואב שיש וזה לא פייר שתיחיה דרכה כמו גוש בשר חסר רוח חיים. 

אולי טופלת בעבר ואתה יודע על מה אני מדברת ואם לא, אז אני מקווה שתאמין לי שיש דרך אחרת.  

ולא אני לא אומרת שיש כדורי קסם, לכל תרופה יש מחיר. אבל כל דבר שיכול להרים לך את הראש מעל פני המים כשאתה טובע זאת מתנה. ולפעמים המחיר כל כך חסר משמעות לאור העובדה שאתה מצליח לחייך ולחיות כמו אדם נורמלי , כמו שמגיע לך .

קבעת תור לרופא? אני גאה בך , בבקשה תלך. אתה לא חייב לראות מה הטעם בזה, אתה לא חייב לראות איך זה מגיע לפתרון. פשוט תעשה את הצעד הזה , הרופא יראה את הפתרון בשבילך בינתיים, עד שגם אתה תצליח לראות.

אני פה בשבילך אם תרצה לכתוב לי

הי גאי מה שלומך. לפעמים הכל נראה לא שווה ואז אתה שואל את עצמך : אז למה בכלל טרחתי לכתוב כאן? והתשובה של זה היא שבכל מצב (שנראה) חסר אונים, עדיין נפש האדם מחפשת מוצא ומזור. אני מאד מתחבר למה שכתוב כאן (גם כמטפל המון שנים וגם כמי שחווה פעם או פעמיים דיכאון שבא למות - מסתבר שיש גם וגם חחח) ובאמת הרי קבעת פגישה אז לך לרופא וקח כדור או מה שצריך (הרי בסופו של יום אנחנו יצורים כימיים ואם יש בעיה בכימיה אז צריך לעזור למכונה שלנו להתאושש) ושיהיה בהצלחה :-)