דולבי יקר. מה שאתה מתאר נקרא בשפה המקצועית "דה פרסונליזציה" הרגשה שאני אינני אני....האם זה מה שאתה חש? החוויה הרגשית הזו קוראת במצבי לחץ קיצוניים. האם אתה יודע ממה החרדה הזו?, בעקבות מה היא הופיעה? האם אתה מטופל באיזה שהוא אופן?

אמת, קראתי על זה הרבה, ככל הנראה נגרם כתוצאה מחרדה ממושכת, אני לא יודע מה מקור החרדה, לא זכור לי שעברתי אירוע טראומתי יותר מדיי, התעלפתי פעם אחת וחתכתי את השפה, אני חושב שמתישהו בילדות אולי קרה לי משהו ואני לא זוכר, בכל מקרה הייתי מטופל עם כדורים, נטלתי ציפרלקס ועוד סוג אחד, שניהם לא עזרו לי בגרוש, כולל כדורי הרגעה 2-3 סוגים שונים שאף אחד מהם לא עזר לי, הפסקתי את הטיפול בתרופות לאחר כ8 חודשים וכרגע אני "מטפל" בעיקר מהפחד של התופעות לוואי מהתרופות שפשוט הפכו אותי לפעמים ליותר זומבי, אני כרגע סטודנט וחשוב לי להיות בעניינים, מאוד קשה לי להתרכז אבל אני עושה זאת בכוח...מרגיש שיפור מדי יום בעקבות פעילות גופנית...
 

קשה לומר, אבל אני מניח שבגיל ההתבגרות מפני שעברתי שם תקופות לא קלות עם הרבה מעברי דירה, כנראה שם התחלתי לאבד את האיזון.

אין ספק שהיא החמירה עם השנים...הסימפטומים של דיכאון מג'ורי מאוד תואמים את הרגשות שלי. למזלי יש לי משפחה וחברים תומכים אז אני משתפר מדי יום. 

שמח לשמוע שיש שיפור. אכן מחקרים הוכיחו שפעילות גופנית משפרת לא רק את מצב הגוף אלא גם את מצב הרוח. האם שקלת לשלב טכניקה כלשהי של מדיטציה או נשימות,  אפילו רבע שעה ביום יכולה לעשות שינוי מהותי

דולבי יקר. מה שלומך?, מה קורה איתך? אני חושבת שאולי הסימפטומים שאתה מתאר מכסים על פחד מהחיים , פחד להרגיש? האם זה מדבר אלייך? אם כן מה מאיים עלייך?