הנה:
‎ד"ר רפי שטרייכר - פסיכיאטר בכיר, תרופות פסיכיאטריות‎

בניגוד לדעה הרווחת שתרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון הן לטיפול ב סימפטומים בלבד, העמדה כיום השתנתה.
מה- 2003 כתוצאה מהבנה טובה יותר של הפיזיולוגיה ומבנה המוח בד בבד עם התקדמות ההדמיה המוחית , למשל Functional MRI, ועוד בדיקות הדמיה מתקדמות, הוכח שהתרופות נוגדות החרדה והדיכאון כדוגמת ה SSRI כגון פרוזק, ציפרלקס...וכו- ה SNRI כדוגמאת סימבלטה , ברינטליקס וויאפקס כולל התרופות מהדור הישן כגון אנפרניל , אלטרול ונרדיל - מאפשרות התאוששות מהדיכאון דרך גירוי חומרים אשר גורמים לשיגשוג מחדש של תאי המוח אשר נפגעים כתוצאה מהדיכאון, כשהסברה היא שאחת הסיבות הינו תהליך דלקתי תוך מוחי, לכן הסיבה לתגובה האיטית (3-6 שבועות) הנוגדת דיכאון והנוגדת חרדה של התרופות.
במחקר מבוקר בכתב עת יוקרתי ניתן ציפרלקס למטופלים אשר סבלנו מארוע מוחי , אותם מטופלים השתפרו מבחינה מוטורות ושפתית טוב יותר מאלו שלא קיבלו ציפרלקס.
פריצת דרך זאת בהבנה העומדת בניגוד גמור לתיאוריה הישנה של מחסור בסרוטונין ונוראדרנלין בדיכאון פתחה עידן חדש לקראת פיתוח תרופות יעילות יותר ומהירות יותר בהשפעתן.
כתוצאה מהבנה זאת התרופות נוגדות הדיכאון משמשות לא רק לטיפול אלא גם למניעת חזרת הדיכאון.
10 עד 20 אחוזים מאוכלוסיה סובלים ברגע זה מדיכאון, כשחלקם הגדול לא יודעים כלל שהם סובלים מדיכאון בגלל הסימפטומים הבלתי ספציפים של תשישות , ירידה באנרגיות, פסימיזם, עצבנות וכו.. זאת מבלי להרגיש מדוכאים עם סיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב, סוכרת, לחץ דם, אירוע מוחי ועוד מחלות כרוניות ( עובדה זאת לא הייתה ידוע עד לפני כ 10 שנים) כשבנוסף 15 אחוז מהסובלים מדיכאון מתאבדים.