מי שמכיר אותי ידע שהתשובה לא תהא רק אחת מהאופציות שבכותרת שכן באינספור מרשימותי ניסיתי להראות איך ההחלטה על משקל הגוף היא תולדה של מארג משתנים רב ולא תולדה של משתנה בודד זה או אחר, חשוב גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביון טיפוסי השמנה שונים, למשל, לא כולם משמינים באותו איזור בגוף. מאז ומתמיד ידענו שלהתעמלות המון יתרונות בריאות, ממניעת מחלות לב, סוכרת או סרטן ועד לשיפור בריאות הנפש, הזיכרון ומצב הרוח. אז איך זה שהתחילו פתאום השמועות שההתעמלות אינה יכולה לפתור את בעיית ההשמנה?   התשובה קשורה לפוליטיקה של התזונה ולזעם שמעוררת תעשיית המזון והשתייה המנסה להפנות תשומת לב חזקה אל הפעילות הגופנית, כדי שלא ישימו לב כמה מזון מיותר אנו צורכים. ראו את השערוריה שקרתה עם חברת קוקה קולה שמימנה מדענים לפרסם מידע מטעה על הצורך בפעילות גופנית להרזיה, במקום על הורדת צריכת סוכר במשקאות קלים. לאור זה החליטו חוקרי אוניברסיטת לויולה משיקגו לקדם את הרעיון שלמרות תרומתה של הפעילות הגופנית לשיפור הבריאות והכושר היא לא יכולה למנוע השמנה אם לא תלווה בעוד מהלכים. לטענתם, הגברת הפעילות הגופנית מגבירה את התאבון וכך גם אוכלים יותר המתעמלים. לפיכך תהא תלויה ההרזיה באכילת פחות קלוריות ולא בפעילות הגופנית וההנחיות להרזיה כדאי שיהיו מדויקות.  הנקודות לתשומת לב לחוסר ההשפעה המספקת של הפעילות הגופנית על ההרזיה: - מנמקים את אחוז השמנה הנמוך יותר באפריקה, הודו או סין בגלל עומס עבודה מפרך. אבל לא נראה שזה המצב שכן למשל אפריקאים אמריקאים שוקלים יותר מאפריקאים מניגריה למרות שכשמדדו ראו שהם לא מוציאים פחות קלוריות בפעילות גופנית. - הרבה מחקרים הראו כי הרזיה היתה זהה כשעשו דיאטה דלת קלוריות עם או בלי תרגילי התעמלות. - במחקרי מעקב לא נראתה קורלציה בין הוצאת אנרגיה והפחתה במשקל. - מעט מדי אמריקאים משקיעים הרבה הוצאת אנרגיה לאורך זמן שתאפשר הפחתה במשקל.International Journal of Epidemiology, 2014; 42 (6): 1831  חשוב לקחת בחשבון שלא כולם מנהלים את האנרגיה שלהם באותה אסטרטגיה.מחקר חדש נעשה עם 12 מתנדבים שמנים שהיו בחדר סגור שהיה מעין קלורימטר למדוד כמה אנרגיה הם פולטים. אחרי צום של יום, היו בין המשתתפים כאלה שהאנרגיה שלהם ירדה דרסטית,  דהיינו הגוף מנע מהם ל"בזבז" אנרגיה, ואלה הם גם אלה שקשה להם לרזות שכן כשמורידים את הקלוריות בתזונה הם מפצים על החסך על ידי הורדת המטבוליזם. את זה הראו החוקרים במעקב אחרי המתנדבים במשך 6 שבועות עם דיאטה של 50% מהקלוריות היומיות שלהם. אלה שרזו הכי מעט היו אלה שהאנרגיה שלהם אחרי יום הצום ירדה הכי דרמטית.   בפועל, התשובה הנכונה להרזיה היא לא בבחירה בין פחות קלוריות או יותר פעילות גופנית, אלא בתובנה שזה מערך מורכב המושפע מהרבה משתנים ולכן רק אחרי הרזיה שתתמיד 5 שנים (כולל אחרי ניתוח של קיצור מעי) נוכל להעריך את תרומתם של המשתנים השונים להרזיה. ראו לדוגמה עוד משתנים המשפיעים על משקלנו: - מידת החשיפה לאור השמש. - החיידקים שבגופנו משפיעים על אינספור תהליכים. - הסדר והתכולה של הבית שלנו. - מדיטציה מסייעת להרזייה. - הנוירונים הקשורים לאכילה לתענוג ושאינם תלויים ברעב. - שתיית 2 כוסות מים, חצי שעה לפני כל ארוחה.