מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אוסטאופורוזיס

כמוניאוסטאופורוזיסחדשותתוספת סידן לא מונעת בהכרח שברים

תוספת סידן לא מונעת בהכרח שברים

מאמרים חדשים מטילים ספק ביעילותו של הסידן למניעת שברים ושיפור בבריאות העצמות, וקוראים לבחינה מחודשת של ההמלצות בנושא

מאת דן אבן
06/10/15
תגובות 1

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקרים רבים פורסמו בשנים האחרונות בזכותו של הסידן, מינרל חיוני לתהליכים ביולוגיים רבים בגוף, ובמרכזם עבודות שקשרו בין צריכת סידן לחיזוק העצמות ומניעת שברים. חשיבות זו הועצמה על רקע היותו של סידן רכיב משמעותי בבנייה של עצמות חדשות, כמו גם של שיניים, ועל רקע מחקרים שקשרו בין ירידה בצריכת סידן לבין דלדול עצם וסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס.

 

שני מאמרים חדשים של חוקרים מניו זילנד מטילים ספק בתובנות אלה, וקובעים כי צריכת כמויות גבוהות של סידן אינה מפחיתה בהכרח את הסיכון לשברים או משפרת את בריאות העצם. החוקרים קוראים לקובעי מדיניות לעדכן את ההמלצות לצריכת סידן על בסיס ראיות חדשות בתחום.

 

אחד משני המאמרים, שמדווחים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת British Medical Journal, סקר מחקרים בתחום וקובע כי למרות עלייה מזערית בצפיפות העצם בקרב אלו שצורכים כמויות גבוהות של סידן – עלייה זו איננה בעלת חשיבות רפואית משמעותית לבריאות העצמות. ואילו מאמר שני שמבוסס אף הוא על סקירת מחקרים, קובע כי תוספת סידן אינה מובילה לירידה בשיעור ההימצאות של שברים בעצמות.

 

תועלת מזערית לתוספי סידן

 

במאמר הראשון, שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד שבניו זילנד בוצעה מטה אנליזה המבוססת על סקירת מאמרים, שבוחנת בקרב גברים ונשים מעל גיל 50 את צריכתם של תוספי סידן (51 מחקרים בהשתתפות 12,257 נבדקים) ואת העשרת התזונה בסידן (15 מחקרים בהשתתפות 1,533 נבדקים). הסקירה תיעדה בקרב נוטלי סידן עלייה בצפיפות העצם בכל הגוף ובכלל הירך באופן ספציפי בשיעור של 0.6% עד 1% רק בשנה הראשונה לנטילת התוספים, וכן עלייה בצפיפות העצם בעמוד השדרה ובצוואר הירך בשיעור של 0.7% עד 1.8% רק בשנתיים הראשונות לנטילתם.

 

החוקרים מסכמים כי עליות אלו מזעריות ואינן בעלות חשיבות רפואית משמעותית. חשוב מכך, העדר חשיבות רפואית דווח גם בקרב אנשים שבמקור צריכת הסידן שלהם הוגדרה כנמוכה מאוד – פחות מ-800 מ"ג ליום.

 

במאמר השני שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטאות אוקלנד ואוטאגו בניו זילנד, נבחן הקשר שבין צריכת סידן לסיכון להתפתחות שברים בעצמות על סמך סקירת 44 מחקרי עוקבה ו-2 מחקרים מבוקרים כפולי סמיות מהספרות הרפואית.

 

לפי המאמר, רוב המחקרים לא מצאו קשר בין צריכת סידן מוגברת והסיכון לשברים – לרבות 14 מתוך 22 מחקרים שעסקו בסיכון כולל לשברים בעצמות הגוף, 17 מתוך 21 מחקרים שבחנו את הסיכון לשברים בירך, 7 מתוך 8 מחקרים שבדקו את הסיכון לשברי דחיסה ו-5 מתוך 7 מחקרים שעסקו בסיכון לשברים באמה.

 

גם בבחינת צריכתם של מזונות עשירים בסידן לא נמצא קשר לסיכון לשברים ב-25 מתוך 28 מחקרים שבחנו צריכת חלב ו-11 מתוך 13 מחקרים שבחנו צריכת מוצרי חלב.

 

אמנם בניתוח סטטיסטי ל-26 מחקרים שנכלל במאמר, תוספי סידן הפחיתו ב-11% את הסיכון לשברים בעצמות וב-14% את הסיכון לשברי דחיסה, אולם החוקרים מסכמים כי מכלל הממצאים עולה שצריכת סידן בתזונה אינה קשורה לירידה בסיכון משברים, ו"אין עדויות קליניות שנטילת תוספי תזונה מסייעת למניעת שברים, והעדויות הקיימות חלשות ולא עקביות".

 

עמדות של בעלי עניין

 

בראיון לתקשורת אמר אחד ממחברי המאמרים, פרופ' מארק בולאנד מאוניברסיטת אוקלנד, כי אנשים ממשיכים לשמוע על התועלות בתוספת סידן בעיקר על רקע "עמדות של חברות בעלות אינטרסים וגופים המקבלים מימון מבעלי עניין".

 

המאמרים החדשים המטילים ספק בתועלת של תוספת סידן לתזונה תומכים למעשה בעבודות מחקר מהשנים האחרונות שערערו על הצורך בנטילת תוספי סידן והעשרת מזונות סידן, ואף קשרו בין צריכת סידן עודפת לסיכון מוגבר למחלות לב.

 

חלק מהגופים הרפואיים בעולם כבר עדכנו את המלצותיהם התזונתיות ברוח המאמרים הנוכחיים. לפי הנחיות שפרסם בפברואר 2013 כוח המשימה האמריקאי לשירותי מניעה (USPSTF), לנשים לאחר גיל המעבר לא מומלץ ליטול תוספי סידן למניעה ראשונית של שברים. פאנל המומחים מצא כי בקרב נשים לאחר גיל המעבר שנוטלות סידן וויטמין D במינונים נמוכים - פחות מ-400 יחידות בין לאומיות (IU) של ויטמין D ו-1,000 מ"ג סידן ביום - אין השפעה לטובה על הסיכון לשברים, ואף קיימת עליה קטנה בסיכון לאבנים בכליות.

 

בישראל – עלייה בצריכת סידן

 

צריכת הסידן בישראל נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה, אם כי רבים באוכלוסייה עדיין אינם עומדים בהמלצות הבינלאומיות העדכניות לצריכה יומית. לפי סקר התזונה הלאומי של משרד הבריאות לאוכלוסייה הבוגרת (גילי 74-35) בשנים 2011-2009 (מב"ת עוקבה), צריכת הסידן הממוצעת בישראל עמדה על 578 מ"ג ליום, עלייה של 11% בהשוואה לסקר קודם מהשנים 2001-1999 (519 מ"ג ליום) – 639 מ"ג ליום בקרב גברים ו-529 מ"ג ליום בקרב נשים.

 

נכון להיום, המלצות משרד הבריאות המבוססות על המלצות בינלאומיות (DRI, קיצור של Dietary Reference Intakes) מורות על צריכה של 1,000 מ"ג סידן ליום לגברים בגילי 70-19, 1,000 מ"ג סידן ליום לנשים בגילי 50-19 ו-1,200 מ"ג סידן ליום לנשים בגילי 70-51. לפי ערכים אלו, סקר התזונה הלאומי האחרון של המשרד מגלה כי באוכלוסייה הבוגרת הרוב המוחלט של הנשים – 92.3% מתוכן וכן 74.6% מהגברים אינם עומדים ביעד המומלץ.

 

בקרב בני נוער בכיתות ז' עד י"ב העלה סקר התזונה של משרד הבריאות בשנים 2004-2003 (מב"ת צעיר) כי צריכת הסידן היומית בקרב נערים עומדת על 991 מ"ג ליום ובקרב נערות על 821 מ"ג ליום, ואילו בהשוואה להמלצות העדכניות בגיל זה לצריכה של 1,300 מ"ג סידן ליום – 87% מהנערות ו-78.3% מהנערים אינם עומדים בהמלצות.

 

בין המזונות שנחשבים לעשירים בסידן ניתן למנות חלב רגיל (200 מ"ג סידן לכוס), חלב מועשר (360 מ"ג סידן לכוס), חלב סויה (368 מ"ג סידן לכוס), גבינה צהובה (220 מ"ג סידן לפרוסה), יוגורט (180 מ"ג סידן לגביע דיאטטי), עלי תרד (145 מ"ג לחצי כוס עלים מבושלים), ברוקולי (50 מ"ג למאה גרם ירק) וטופו (250 מ"ג סידן לחצי כוס).

 

 

British Medical Journal, doi:10.1136/bmj.h4183

 

British Medical Journal, doi:10.1136/bmj.h4580

סיד
08/10/15 6:08
ברכותי. כתבה יפה וחשובה. אני מנסה כבר מזה זמן לקבל את התייחסות מנהלי הקהילה הזו לנושא חשוב זה ומשום מה דממת אלחוט!
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: