כמונילחץ דםחדשותתרופות נגד חרדה עשויות להוריד לחץ דם

תרופות נגד חרדה עשויות להוריד לחץ דם

חוקרים ישראלים מצאו כי שימוש בנוגדי חרדה נפוצים מקבוצת הבנזודיאזפינים לפחות שלושה חודשים ברציפות קשור ללחץ דם נמוך יותר – בעיקר אצל מבוגרים מעל גיל 60

מאת דן אבן
15/11/17
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות גוברים הדיווחים במדינות רבות, לרבות בישראל, על עלייה בצריכה של בנזודיאזפינים – קבוצת התרופות נוגדות חרדה הנפוצה ביותר. עתה מצאו חוקרים ישראלים כי לנטילת בנזודיאזפינים עשויה גם להיות השפעה על לחץ הדם

 

החוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי שערי צדק ביצעו מחקר רטרוספקטיבי לבחינת השפעות נטילת בנזודיאזפינים למשך שלושה חודשים לפחות על לחץ הדם בקרב אנשים שסובלים מלחץ דם גבוה. במחקר נכללו 4,938 מטופלים ישראלים עם יתר לחץ דם שעברו ניטור רציף ללחץ דם במרכז הרפואי סורוקה ובמרפאות קופת חולים כללית בדרום הארץ בין השנים 2009 ל-2015.

 

ניטור לחץ הדם בוצע על ידי מכשור מיוחד שביצע בדיקות לחץ דם למשך 24 שעות, כשקריאה מתבצעת בכל 20 דקות במשך היום (משש בבוקר עד עשר בלילה) וכל 30 דקות בלילה (מעשר בלילה עד שש בבוקר). נכללו במחקר רק מטופלים שנרשמו להם קריאות של לחץ הדם לפחות ב-70% מהמדידות הנדרשות לאורך היממה.

 

מבין הנבדקים 670 נטלו באותה התקופה בנזודיאזפינים מסוגים שונים ברציפות למשך שלושה חודשים לפחות. במחקר נכללו הן נוטלי בנזודיאזפינים ארוכי טווח: לוראזפאם (לוריוון, אטיבן), דיאזפאם (ואליום, אסיוול-טבע, דיאז), אוקסאזפאם (ואבן), קלונאזפאם (קלונקס, ריווטריל), והן נוטלי קצרי טווח: ברוטיזולאם (בונדורמין), פלוניטראזפאם (היפנודורם), זולפידם (זודורם, אמביאן, סטילנוקס) וזופיקלון (אימובן, נוקטורנו).

 

בקבוצת המשתמשים בבנזודיאזפינים היו מטופלים מבוגרים יותר (בגיל 67 בממוצע לעומת גיל 57 בממוצע בקרב שאר הנבדקים), יותר נשים (64% לעומת 49% בקבוצה השנייה), וכן יותר נבדקים שאובחנו כסוכרתיים (22.5% לעומת 12.1% בקבוצה השנייה).

 

ניתוח סטטיסטי העלה כי השימוש בבנזודיאזפינים קשור ללחץ דם נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת – הן ביום והן בלילה, והן בקרב נוטלי בנזודיאזפינים ארוכי טווח והן קצרי טווח. באופן כללי, לאורך היממה הוביל שימוש בבנזודיאזפינים לירידה של 2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ולירידה של 3.1 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי.

 

בפילוח לפי גיל, הממצא היה מובהק סטטיסטית רק בקרב נבדקים מגיל 60 ומעלה – הן בלחץ הדם הסיסטולי והן בדיאסטולי. אולם החוקרים מציינים כי ייתכן והממצאים לא היו מובהקים לאנשים צעירים עם לחץ דם גבוה רק מכיוון שאלו היוו מיעוט במחקר – רק 20% מסך הנבדקים.

 

החוקרים מציינים כי שימוש בבנזודיאזפינים לא היה קשור סטטיסטית לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה, ואולם עדיין מתריעים כי ממצאי המחקר אינם יכולים להוות המלצה ישירה לנטילת בנזודיאזפינים לאורך זמן להורדה של לחץ הדם, ונדרשים מחקרים נוספים לבחינת יעילות השימוש בבנזודיאזפינים והשילוב שלהם עם התרופות להורדת לחץ דם, לרבות התמקדות בסיכונים אפשריים נוספים שיש לבחון בשימוש משולב – בהם נפילות חוזרות, פגיעות טראומה בראש, שברי צוואר הירך ועילפון.

 

במחקר השתתפו ניצן מנדלסון, ד"ר בלה גונטמכר, ד"ר אלינה ודונוס, פרופ' ויקטור נובק, מוחמד אבו עג'אג', ד"ר אריק וולאק, ד"ר הדר שלו וד"ר טליה וולק, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר של כתב העת American Journal of Hypertension.

 

מרגיעים אך ממכרים 

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות, ובין השאר למחקר אמריקאי שפורסם עוד ב-2009 בו נמצא כי פגיעה באיכות השינה מפריעה לירידה לילית בלחץ הדם – כך שבנזודיאזפינים המשרים שינה אכן אמורים לסייע ללחץ הדם לרדת.

 

הסיבות לממצאים עשויות להיות שונות, כפי שמעלים החוקרים: ראשית, מחקרים מראים כי מצוקה נפשית מעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה – עלייה של פי 2.4 בסיכון לתופעה על פי מטה אנליזה מהשנה האחרונה. כך, למשל, מחקר בינלאומי מפברואר 2014 מצא כי לחץ המאפיין פוסט טראומה ודיכאון מעלה את לחץ הדםמכאן שבנזודיאזפינים עשויים להוביל לירידה בלחץ הדם עקב השפעתם האנטי חרדתית. יש אף עבודות המבציעות על כך שחרדה ולחץ מעלים את הסיכון לאירועי לב וכלי דם דרך מנגנון של העלאת לחץ הדם.

 

בנזודיאזפינים מהווים תרופות בשימוש נרחב להפחתת חרדה ולטיפול בהפרעת שינה מסוג אינסומניה (נדודי שינה). חלק מהבנזודיאזפינים משמשים גם לטיפול במצבים רפואיים נוספים, למשל ספסטיות ובחילות והקאות מכימותרפיה. הבנזודיאזפינים מאיצים את הפעולה של הכימיקל המוחי הקרוי GABA (gamma-aminobutyric acid) – מוליך עצבי המעביר אותות בין תאי המוח (נוירונים). מאחר והמסר שמעביר GABA הוא מסר המדכא פעילות, האצת פעולתו באמצעות הבנזודיאזפינים לסוגיהם – גורמת להתמתנות השדרים המוחיים, ומשרה רוגע בפעילות המוחית. התרופות נחשבות ליעילות, אך בצריכה לאורך זמן הן עלולות להוביל להתמכרות. 

 

במאי 2017 דיווחו חוקרים ישראלים על סמך דגימת עשירית ממבוטחי קופת חולים כללית כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שימוש נרחב בתרופות ההרגעה מקבוצת הבנזודאזפינים בין השאר בקרב נפגעי דיכאון וחרדה, חרף הסיכון לפתח תופעות לוואי ותלות בתרופות. 

 

 

American Journal of Hypertension, doi: 10.1093/ajh/hpx188

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: