סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותמדריכיםהמעקב הרפואי אחר חולי סרטן הריאות

המעקב הרפואי אחר חולי סרטן הריאות

איך מתבצע המעקב אחר חולים בסרטן הריאות לאחר הטיפולים כדי לזהות מוקדם הישנות של הגידול הסרטני או התפתחות גידול חדש באזור אחר בריאות? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בתום הטיפול הרפואי בסרטן הריאות נזקקים המטופלים להמשך מעקב רפואי כדי לזהות מבעוד מועד מקרים של הישנות הגידול הסרטני באזור המקורי ממנו התפתח או הופעה של גידול חדש באזור אחר בריאות. 

 

בשנים האחרונות הצורך במעקב אחר חולי סרטן הריאות גובר, וזאת על רקע עלייה באבחון המחלה בשלבים מוקדמים, כשהגידול עדיין אינו מפושט וקיים סיכוי גבוה יותר להחלמה של החולים, המוגדרת בקהילה הרפואית כהישרדות כעבור חמש שנים ממועד האבחנה. כיום כרבע מחולי סרטן הריאות מאובחנים בשלב מוקדם, ושיעור זה אף צפוי לעלות בעקבות הכנסת בדיקות סקר לאבחון מוקדם של המחלה באמצעות סי.טי עם קרינה נמוכה בקרב מבוגרים מעל גיל 55 שמוגדרים כמעשני סיגריות כבדים בהווה או בעבר. בארה"ב כבר מבוצעות בדיקות אלה לכלל האוכלוסייה מזה כשנה, אך בישראל הן אינן כלולות נכון להיום בסל הבריאות הממלכתי.

 

סרטן ריאות חוזר 

 

במקרים בהם סרטן הריאות טופל ונמצא כי הגידול נעלם, הוא עלול לחזור – הן בריאות עצמן והן באזורים אחרים בגוף, בייחוד במוח, ובסיכויים נמוכים יותר בכבד ובעצמות. במקרים אלו מכונה המחלה 'סרטן הריאות חוזר' (Recurrent Lung Cancer).

 

חוקרים מטעם המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) דיווחו במארס 2015 על ממצאים ראשוניים ממחקר שנערך במחוז לומברדי באיטליה בקרב 2,100 נבדקים שאובחנו עם סרטן הריאות לראשונה בשנים 2002 עד 2005. במחקר שפורסם בכתב העת של המכון הלאומי – JNCI – נמצא כי הסיכון לתמותה מסרטן הריאות החוזר גבוה משמעותית מאשר באבחנה ראשונית. בסרטן הריאות המאובחן בשלב 1 זוהה סיכון של 2.7% בלבד לתמותה כעבור שנה, אולם במקרה של סרטן ריאות חוזר – הסיכון לתמותה עמד על 48.3% בשנה הראשונה לאחר האבחנה.

 

לפי מחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2009 בכתב העת Journal of Thoracic Oncology, במעקב אחר חולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים, 24% מהחולים חווים הישנות או חזרה של הגידול, ללא הבדל בשיעור בין חולים צעירים מגיל 70 לבין אלו שבגיל מבוגר יותר.

 

מעקב לזיהוי מוקדם של הישנות סרטן הריאות 

 

מעקב רופא

 

ברוב המקרים יוזמנו חולים בסרטן הריאות בתום שלב הטיפולים (לאחר הטיפול בניתוח, כימותרפיה והקרנות) לפגישת מעקב ראשונה עם הרופא האונקולוג כבר בחלוף 2 עד 6 שבועות לאחר תום הטיפולים, ובהמשך לבדיקות מעקב בתדירות גבוהה לאורך השנים הראשונות, אם כי כזו שהולכת ויורדת.

 

לאחר תום הטיפולים בסרטן הריאות, למרות הביקורים התכופים אצל הרופא, על המטופלים להבחין גם בעצמם בשינויים בתסמינים שונים שעלולים להעיד על הישנות הגידול הסרטני או הופעתו באזור אחר בריאות. החברה הקנדית לסרטן (Canadian Cancer Society) ממליצה למחלימים מסרטן הריאות לפנות לרופא מיידית מבלי להמתין למפגש הרפואי שנקבע מראש אם הם מבחינים בתסמינים, לרבות: שיעול וקוצר נשימה, שיעול דמי, כאבי ראש, כאבים בחזה, בבטן, בגב, ברגליים או בירכיים.

 

מעקב באמצעות בדיקות הדמיה

 

ההמלצות כיום מורות על ביצוע בדיקת הדמייה מסוג סי.טי (C.T) חזה לחולים שסיימו טיפולים בסרטן הריאות בתדירות של אחת לשלושה חודשים בשנה הראשונה שלאחר תום הטיפולים, אחת לחצי שנה בשנה השנייה, ומהשנה השלישית – אחת לשנה. בחלק מבתי החולים בדיקת ההדמיה המבוצעת נעשית בבחירה בין בטכנולוגיית סי.טי או PET סי.טי, לפי בחירת הרופא המטפל.

 

לדברי פרופ' ניר פלד, מנהל השירות לגידולים בבית החזה (סרטן הריאות) במרכז דוידוף לסרטן שבבית החולים בלינסון ויו"ר העמותה הישראלית לסרטן ריאה (ILCF, קיצור של Israeli Lung Cancer Foundation), "מטרת בדיקות ההדמייה בשלב הראשון למנוע הישנות מקומית של הסרטן לאחר ניתוח להוצאת הגידול או לאבחן שאריות של הגידול שלא הוצאו בניתוח. בהמשך מטרתן לעקוב אחר אפשרות להתפתחות סרטן באזור אחר הריאות". ככלל, כמחצית מההישנויות של סרטן הריאות מתרחשות בשנה הראשונה לאחר הניתוח להוצאת הגידול.

 

צילום רנטגן-חזה אינו נחשב לבדיקה מספיק רגישה לזיהוי גידולים חדשים בריאות, אלא מאפשר זיהוי שינויים גסים בלבד בסביבות הריאה. כמו כן, הדמיות מסוג MRI אינן רלוונטיות בסרטן הריאות, מאחר ש-MRI יעיל בעיקר ברקמות גוף בעלות צפיפות גבוהה, ולא ברקמת הריאה שמלאה באוויר ואיננה צפופה.

 

מעקב באמצעות ברונכוסקופיה

 

ככלל מעקב רפואי אחר חולי סרטן הריאות אינו כולל בדיקות ברונכוסקופיה לאיתור גידולים חוזרים. במסגרת הנחיות הקולג' האמריקאי לרפואת בית החזה שפורסמו בכתב העת Chest, לחולים בסרטן ריאות של תאים לא קטנים מסוג קרצינומת תאי הקשקש (SCC) המאובחנת בשלב מוקדם שמופנים לטיפול פוטודינאמי, מומלץ על ביצוע ברונכוסקופיה מניעתית במסגרת המעקב הרפואי לאחר הניתוח להוצאת הגידול, אחת לחודש בשלושת החודשים הראשונים לאחר תום הטיפול הפוטודינאמי ובהמשך אחת לשלושה חודשים עד תום השנה הראשונה ואחת לחצי שנה בארבעת השנים הבאות. שיטה זו הוכחה כיעילה לאיתור מוקדם של גידולים חוזרים מסוג קרצינומה בריאות. עם זאת, המלצה זו עדיין אינה נתונה בקונצנזוס נרחב, ובאיגוד הרפואי מציינים כי יש לבחון את התועלת שבביצועה לאורך זמן.

 

המלצה נוספת בדירוג נמוך של הקולג' האמריקאי במסגרת המעקב הרפואי אחר חולים עם סרטן ריאות נוירו-אנדוקריני נדיר מסוג קרצינואיד ברוניכאלי אינטראלומינאלי (המתפתח דרך המעי) שעוברים טיפולים להסרת הגידול באמצעות בראונכוסקופ, היא לביצוע של בדיקות ברונכוסקופיה מניעתיות לאיתור מוקדם של גידול חוזר שישה שבועות לאחר תום הטיפול, ובהמשך אחת לחצי שנה בשנתיים הראשונות ואחת לשנה בשנים שלאחר מכן.

 

הפחתת הסיכון להישנות של סרטן הריאות 

 

מהחולים שעברו ניתוח להסרת גידול סרטני בריאות, כרבע עד שליש מופנים בהמשך לטיפול משלים אחרי הניתוח (adjuvant therapy) שכולל כימותרפיה קצרה עם קרינה – טיפול המאפשר להוריד את הסיכון לחזרת המחלה ב-5% עד 10% באופן אסבולוטי. הצורך בהפנייה לטיפולים אלה נקבע לרוב בהתאם לקושי להסיר את הגידול במלואו במהלך הניתוח.

 

מחקרים שונים בוצעו בשנים האחרונות לבחינת התועלת בתוספת ויטמינים ונוגדי דלקת כדי למנוע הישנות של סרטן הריאות – אולם עד עתה לא אותר טיפול מוצלח שיסייע במאמצים למנוע הישנות של סרטן הריאות. בין השאר נבדק בעשור החולף טיפול למניעת חזרה של סרטן הריאות או סרטן הערמונית שמשלב נטילה קבועה של ויטמין E וסלניום (selenium), אולם בעיבוד הסטטיסטי הסופי נמצא כי ויטמין E בשילוב סלניום לא מוביל לירידה בשיעורי החזרה של סרטן הריאות. לפי מחקר שהוצג בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) לשנת 2010, ששילב חוקרים ממרכזים רפואיים אמריקאים מובילים לסרטן כגון M.D.Anderson, דנה פארבר ומאיו קליניק, נמצא כי נטילת סלניום אינה משפיעה משמעותית על הסיכון לחזרה של סרטן הריאות, וגורמת לירידה של 29% שאיננה מובהקת סטטיסטית, כששהישרדות בקרב חולים בסרטן הריאות מסוג תאים לא קטנים שאובחנו בשלב מחלה 1 שנטלו סלניום בקביעות בתום תקופת הטיפולים עמדה כעבור חמש שנים מהאבחנה על 72%, בדומה להישרדות של 78% מהחולים שלא נטלו סלניום בקביעות. מחקר נוסף שבחן טיפול משולב בוויטמין E ובטא קרוטן הוביל למסקנה דומה בדבר העדר תועלת.

 

כמו כן נבחנה התועלת של תרופות נוגדות דלקת מקבוצת מעכבי COX-2 (כגון ויוקס או ארקוקסיה) למניעת הישנות של סרטן הריאות, ואף מחקרים אלו לא הניבו נכון להיום ממצאים מעודדים. מחקרים מסוימים בוחנים עתה תועלת אפשרית של טיפול במעכבי COX-2 לחולים שמאובחנים עם שינויים טרום סרטניים בדרכי הנשימה, בשלב המקדים התפתחות של סרטן הריאות.

 

מחקרים נוספים המבוצעים בימים אלה בתמיכת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) בוחנים את האפשרות להשתמש בטיפולים כימותרפיים, ביולוגים ואימונותרפים חדשניים כחיסונים מונעים, במטרה להפחית את הסיכון להישנות של סרטן הריאות בקרב חולים בשלב המעקב הרפואי – עד עתה ללא תוצאות חד משמעיות.

 

לפי הקווים המנחים של הקולג' האמריקאי לרפואת בית החזה שפורסמו במאי 2013 בכתב העת Chest, אין מקום גם לביצוע בדיקות דם או שתן שגרתיות במסגרת המעקב הרפואי בסרטן הריאות כמרקרים (סמנים) להתפתחות עתידית של הישנות הגידול או סרטן חוזר, פרט לבדיקות המבוצעות במסגרת מחקרים קליניים.

 

 

סייע בהכנת הכתבה פרופ' ניר פלד, מנהל השירות לגידולים בבית החזה (סרטן הריאות) במרכז דוידוף לסרטן שבבית החולים בלינסון

 

עדכון אחרון: מרס 2016 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: