מיאלומה נפוצה

כמונימיאלומה נפוצהמדריכיםהתסמינים של מיאלומה נפוצה

התסמינים של מיאלומה נפוצה

מהם התסמינים של מיאלומה נפוצה? ומתי מומלץ לפנות לרופא?

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מיאלומה נפוצה פעילה עשויה להתבטא בתסמינים שונים, בהתאם לאיברים שתפקודם נפגע במחלה – מנזק ישיר או עקיף כתוצאה מהפרשה של חלבונים. לכל חולה תסמינים אחרים, כשחלק מהחולים מתמודדים עם פגיעה במספר איברים וחלקם רק באיבר אחד.

 

התסמינים, שאמורים להוות תמרור אזהרה ולהאיץ פנייה לרופא כדי להתחיל בתהליך האבחנה של מיאלומה, כוללים בעיקר כאבים בעצמות – על רקע האצת ייצורם של תאים מפרקי עצם, וכן בחילות, עצירות, אובדן תיאבון, בלבול או ערפול מחשבתי, עייפות/תשישות, זיהומים חוזרים על רקע הפגיעה בייצור תאי דם לבנים במח העצם, אובדן משקל, תחושות חולשה/ נימול ברגליים וצמא.

 

לרוב התסמין הראשון שמצביע על חשד למיאלומה הוא כאב גב, אך כאב יכול להופיע בכל עצם. עם זאת, רק מחצית מהחולים בעת האבחנה יסבלו מפגיעה בעצמות. יש לזכור שכאב גב הוא אחת מהתלונות הרפואיות השכיחות ביותר בפנייה לרופא משפחה או אורטופד, ורק מיעוט זניח מהאנשים המתלוננים על כאבי גב סובלים ממיאלומה.

 

הזמן הממוצע כיום לאבחון חולה חדש מראשית התסמינים הינו כחצי שנה עם טווח של עד שנה, בעיקר על רקע הסיבות השכיחות והפשוטות לתלונות.

 

התסמינים של מיאלומה נפוצה

 

כאבים בעצמות

 

מיאלומה נפוצה עלולה לגרום לכאבים בעצמות הפגועות המאפיינים חלק ניכר מהחולים. במקרים אלה מואץ ייצורם של תאים מפרקי עצם מסוג אוסטאוקלסטים, הגורמים לפגיעה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לשברים. הכאבים שכיחים בעיקר בעצמות הגב, הצלעות והירכיים. הכאב לרוב מתמשך ועמום, ועלול לגבור בעת תנועה.

 

שברים בעצמות וכאב ממקור עצבי (כמו תחושות דקירה, נימול או חולשה בגפיים) 

 

מיאלומה נפוצה עלולה לגרום לעצמות להיות רגישות יותר להתפתחות שברים או סדקים. שברים בעמוד השדרה עלולים לגרום גם לקריסת אזורים בעמוד השדרה ולשברי דחיסה הלוחצים על חוט השדרה שבתוך עמוד השדרה, ומאופיינים בתסמיני נוירופתיה – כאבים ממקור עצבי, דהיינו תחושות דקירה, עמימות, נימול, חולשה בידיים והרגליים, קושי בהנעת הגפיים, ובמקרים חמורים באי שליטה במתן צואה או שתן.

 

תסמיני אנמיה (עייפות, חולשה וקושי בנשימה) 

 

מאחר ומיאלומה נפוצה עלולה לגרום לאנמיה על רקע פגיעה בייצורן של כדוריות דם אדומות במח העצם, עלולים להתפתח תסמיני אנמיה, ובייחוד עייפות, חולשה וקושי בנשימה. תסמינים אלו אופייניים ברבים מהחולים.

 

נטייה לזיהומים

 

מאחר ומיאלומה נפוצה מעלה את הסיכון להידבקות בזיהומים על רקע פגיעה בייצורן של כדוריות דם לבנות תקינות, מערכת החיסון הנורמלית אינה מתפקדת במלואה, וייתכנו בשכיחות גבוהה זיהומים שונים, כולל הצטננות חוזרת או דלקות ריאה חוזרות.

 

תסמיני היפרקלצמיה (כמו תחושת צמא, תכיפות במתן שתן והרגשת חולי) 

 

מאחר ומיאלומה נפוצה עשויה להוביל לעלייה ברמות הסידן בדם לכדי מצב המכונה רפואית 'היפרקלצמיה' (Hypercalcemia), עלולים להופיע תסמיני התופעה, והעיקריים שבהם הם תחושת צמא, תכיפות במתן שתן, הרגשת חולי, בחילה, עצירות, בלבול ונמנום ותסמיני דיכאון.

 

נטייה נוגברת לדימומים 

 

מאחר ומיאלומה נפוצה עלולה לפגוע בייצור טסיות הדם במח העצם, קיימת נטייה מוגברת לדימומים שעשויים להראות כלפי חוץ כחבלות על שטח העור וכן לדימומים מהאף, שפתיים מדממות ודימום ממושך סביב המחזור החודשי בקרב נשים. עם זאת, מדובר בתופעה יחסית נדירה.

 

צמיגיות יתר בדם (תסמינים כגון ראייה מעורפלת, כאבי ראש וסחרחורות) 

 

עודף החלבון בדם, כשהוא מגיע לרמות מאוד גבוהות (ומרבית החולים גם בשיא המחלה לא מגיעים לרמות גבוהות מעין אלו) עלול לגרום להיווצרות דם סמיך וצמיגי ולהתפתחות תופעה הקרויה 'צמיגיות יתר בדם' ובלעז Hyperviscosity. תופעה זו מלווה לעתים בתסמינים אופייניים, ובעיקר ראייה מעורפלת, כאבי ראש וסחרחורות, דימום מהחניכיים או האף וקוצר נשימה.

 

תסמינים הקשורים לסיבוכים בכליות (כמו העדר תאבון, אובדן משקל וגירוד בעור) 

 

מיאלומה נפוצה פוגעת בתפקודי הכליות בקרב חלק ניכר מהחולים. הפגיעה מתרחשת על רקע מספר מנגנונים, לרבות על רקע היפרקלצמיה (עודף סידן בדם) וכן פגיעה ישירה של החלבונים - ובעיקר השרשראות הקלות, העלולה לגרום לכשל כלייתי. למצבים אלו עלולים להתלוות תסמינים אופייניים להפרעה בתפקודי כליות, לרבות אובדן משקל והעדר תאבון, נפיחות בכפות הידיים והרגליים והעקבים, עייפות, חולשה ותחושת חוסר אנרגיה (שעשויים להיות מוחמרים בשילוב של אנמיה), קוצר נשימה, גירוד בעור ותחושה כללית רעה.

 

מתי מומלץ לפנות לרופא בשל חשד למיאלומה נפוצה?

 

מיאלומה אינה מחלה שכיחה מאוד, וכאמור לעיל, תסמיניה אינם ייחודיים למחלה זו. הסיבה המרכזית לכאבי גב באוכלוסיה היא שיוניים ניווניים כגון פריצת דיסק. יש גם סיבות רבות מאוד לאנמיה וגם לכשל כלייתי, והסיבה השכיחה להיפרקלצמיה היא פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס. על כן, נוכחות תסמינים אלו כשלעצמם במרבית המקרים לא תצביע על המצאות מיאלומה.

 

עם זאת, כשתסמיני מיאלומה נפוצה מופיעים בעקביות, או מספר תסמינים מופיעים יחדיו, מומלץ לפנות לרופא לביצוע בדיקות לבירור החשד למחלה.

 

אבחון מאוחר של מיאלומה נפוצה

 

אצל חלק מהחולים עם מיאלומה נפוצה אין בתחילת המחלה הופעה של תסמינים ייחודיים, אלא רק של תסמינים שיכולים להעיד על מחלות רבות – כמו כאבי גב, ובמקרים אלה חל לרוב איחור באבחנה, והמחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים כשנדרש כבר טיפול תרופתי.

 

צוות חוקרים אמריקאי, לרבות מאוניברסיטאות אן ארבור והארוורד ומהמרכז לסרטן ע"ש דנה פרבר בבוסטון, העלה כי במדגם של 5,483 אמריקאים שאובחנו עם מיאלומה נפוצה המטופלים דרך הביטוח הרפואי הציבורי Medicare, הזמן הממוצע שחלף מרגע הפנייה לרופא עם תסמינים ראשוניים ועד לאבחון במיאלומה נפוצה עמד על 99 ימים – מעל לשלושה חודשים, כשרוב הנבדקים (66%) תועדו עם עיכוב של מעל ל-30 יום מהופעת התסמינים עד לאבחנה. במחקר, שפורסם בגיליון מארס 2009 של כתב העת Leukemia & Lymphoma, דווח כי נטייה גבוהה ב-60% לעיכוב באבחנה של מיאלומה נפוצה הופיעה בקרב מטופלים עם תסמינים של כאבי גב או אנמיה ועם חולים במיאלומה נפוצה ומחלות נוספות (Comorbidities). בנוסף, הסיכויים לאיחור באבחנה גדלו ב-10% בקרב חולים שביקרו אצל רופא על רקע מחלה או היו מאושפזים בבית חולים בשנה שקדמה לאבחון. מכלל הנבדקים במחקר, רק 70% דיווחו כי חוו תסמינים אופייניים כלשהם לפני האבחנה במיאלומה נפוצה. כמו כן, בקבוצת הנבדקים עם איחור באבחנה היה רוב לנשים לעומת גברים (58%), וגם גיל מבוגר נקשר לאיחור באבחון המחלה.

 

עם זאת, להבדיל מגידולים אחרים, אבחון מוקדם של מיאלומה לא תמיד משנה את מהלך המחלה והטיפול. בעוד בגידולים סולידיים כגון סרטן שד, מעי וריאות, יש ערך חשוב לגילוי מוקדם, וגילוי בשלב מתקדם וגרורתי משנה באופן מהותי לפרוגנוזה ולמהלך מחלה והטיפול בה – במיאלומה המצב שונה. מאחר ומדובר במחלת דם שממוקמת במח העצם, הרי שכמו שהדם נמצא בכל מקום בגוף בכל עת, כך גם המיאלומה. אין זה משנה מהותית אם יש 40% או 80% תאי פלסמה במח העצם, ואין זה משנה מהותית אם יש עדות למחלה בשלוש, חמש או עשר עצמות – האבחנה והטיפול יהיו זהים.

 

 

* סייע בהכנת הכתבה ד"ר משה גת, מומחה להמטולוגיה ומנהל המרכז לאבחון וטיפול בעמילואידוזיס בבית החולים הדסה עין כרם

 

 

תאריך עדכון אחרון: יוני 2016

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: