איפה אנחנו ביחס לעולם? תלוי במה. דו"ח חדש של מדינות ה- OECD מראה כי תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, אבל בטיפול באסתמה אנחנו לא בין המצטיינים, אין לנו מספיק מיטות וההוצאה הפרטית שלנו על בריאות גדולה יותר מהממוצע.

מהדו"ח עולה כי איכות הטיפול הרפואי במחלות כרוניות משתפרת במדינות ה-OECD ומתבטאת בעלייה בשיעורי ההישרדות ממחלות קשות ועליה בתוחלת החיים.

שורדים יותר לאחר סרטן ושבץ, ובכלל - חיים יותר

בישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם. בשנת 2009 תוחלת החיים הממוצעת הייתה 81.6 שנים, כשנתיים יותר מהממוצע במדינות ה- OECD העומד על 79.5 שנים. תוחלת החיים בישראל גבוהה מזו שבאיסלנד, שוודיה, נורווגיה, צרפת, הולנד ומדינות רבות נוספות. יפן היא המדינה בה תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר והיא עמדה על 83 בשנת 2009. תוחלת החיים הצפויה לנשים בישראל ארוכה מזו של הגברים. גברים חיים בממוצע 79.7 שנים ונשים 83.5.

שיעורי התמותה מהתקף לב ירדו בשנים האחרונות בעולם: בשנת 2000 נפטרו מהתקף לב כ-8.1% מהמטופלים בתוך 30 יום מהאשפוז ובשנת 2009 עמד השיעור על 4.1%. בשנים אלו בישראל נרשמה ירידה בתמותה מ-7.1% ל-4.5%.

גם בשיעור התמותה לאחר שבץ מוחי ישנה ירידה: אחוז הפטירות בבית חולים בתוך 30 יום מהאשפוז עקב שבץ איסכמי במדינות ה- OECD ירד באותן שנים מ-6.2% ל-5.2%. בישראל המצב טוב במיוחד – בשנים אלה נרשמה ירידה מ-5.1% ל-3.5%.

ישראל נמצאת במצב טוב במיוחד גם בשיעורי הישרדות מסרטן. שיעור ההישרדות של נשים חמש שנים לאחר אבחון סרטן השד עלה במדינות ה-OECD מ-79% בשנת 2002 ל- 84% בשנת 2009. בישראל שיעורי ההישרדות מסרטן השד גבוהים יותר ועלו מ-80.5% בשנת 2002 ל-86% בשנת 2008. גם שיעורי ההישרדות מסרטן המעי הגס גבוהים יותר בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-OECD והם עלו מ-58.7% בשנת 2002 ל-64.7% בשנת 2008 בהשוואה ל-54.6% ו-59.9% במדינות ה-OECD.

מוציאים יותר על בריאות

אבל לא הכל טוב. כותבי הדו"ח ציינו כי יש צורך במניעה רבה יותר ובניהול טוב יותר של מחלות כרוניות כמו אסתמה. מחלה זו אמורה להיות מטופלת ביעילות אצל רופא המשפחה או רופאי הילדים ובכל זאת 52 מתוך 100 בוגרים בגיל 15 ומעלה במדינות ה-OECD אושפזו עקב אסתמה בשנת 2009. בישראל שיעור המאושפזים עקב אסתמה גבוה עוד יותר ועומד על 68 לכל 100 אלף בוגרים.

גם אשפוזים בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גבוהים יותר בישראל ועומדים על 229 לכל 100 אלף מבוגרים, לעומת הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 198.

כדי לדאוג לבריאותם, הישראלים צריכים לפתוח את הכיס. בישראל בשנת 2009, רק 58% מההוצאה לבריאות מומנה על-ידי מקור ציבורי, אחוז נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD שהיה 72% באותה שנה.

אחוז תפוסת המיטות באשפוז הכללי בישראל היה 96.3% ב-2009. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD בהן אחוז תפוסת המיטות עומד על 76% בממוצע. גם מספר יחידות ה-MRI וה-CT בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD.

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה