טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהחדשותכעס ופגיעה במערכת העצבים

כעס ופגיעה במערכת העצבים

אנשים עם טרשת נפוצה חשים פי 2 יותר כעס עצור (שאינו מתפרץ/ נשאר בפנים) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כעס זה יכולה להיות לו השפעה שלילית על מערכות היחסים והבריאות, כך לפי מחקר חדש שהתפרסם בז'ורנל האירופאי לנוירולוגיה.

מאת מערכת כמוני
27/11/09
תגובות 1


חוקרים איטלקים העריכו 195 אנשים עם טרשת נפוצה, באמצעות מגוון שאלונים ומדדים שאבחנו את רמות הכעס, דיכאון וחרדה ולאחר מכן השוו את המדדים לאוכלוסייה הכללית.

 

החוקרים הופתעו מן התוצאות, אשר הראו כי בעוד שהאנשים עם טרשת נפוצה חווים פי 2 יותר כעס עצור ויש להם רמת שליטה נמוכה על הכעס שלהם, הכעס שכן בא לידי ביטוי (בניגוד לכעס העצור) היה ברמה הזהה לזו באוכלוסייה הכללית.

 

ממצא זה, ביחד עם העובדה כי רמות גבוהות של כעס עצור לא נמצאו קשורות לרמת החומרה של הטרשת הנפוצה, מצביעה כי השינויים הלא-עקביים נגרמו בשל פגיעה במערכת העצבים, ולא בשל התגובה הרגשית לדחק (סטרס) בעקבות המחלה.

 

" אנחנו מאמינים שהרמות הגבוהות של כעס עצור שנצפו במחקר נובעות מדה-מיאלניזציה (הפגיעה במעטפת המיאלין). איבוד החומר הלבן (המיאלין) שמבודד ושומר על קצוות העצבים ועוזר לקבל ולפרש מסרים המגיעים מן המוח", כך הסביר יוגו נוקנטיני החוקר הראשי. "הדרך בה אנו מעבדים כעס נשלטת ע"י רשת קשרים מורכבת בין המערכות התת-קורטיקליות למערכות הקורטיקליות, בעיקר האמיגדלה, הגנגליונים בזליים והקורטקס הפרה-פרונטלי האמצעי. אנחנו מאמינים שהפגיעה הדה-מיאלנטיבית שמביאה לסימפטומים בטרשת נפוצה, מביאה גם לפגיעה במסלול האחראי להתמודדות עם כעס עצור".

 

מתוך משתתפי המחקר היו 150 אנשים עם מהלך התקפי-הפוגתי ו- 45 עם מהלך פרוגרסיבי. למעלה משני שלישים (68%) היו נשים, הגיל הממוצע של המשתתפים היה 40 ועברו 11 שנים בממוצע מהאבחנה של טרשת נפוצה.

 

ממצאי המחקר הראו כי האנשים עם טרשת נפוצה הם:

 

• בעלי סיכוי הגבוה פי 2 לחוות רמות גבוהות של כעס עצור, כאשר 60% מן האנשים עם טרשת נפוצה דיווחו רמות כעס הזהות לרמה עליה דיווחו רק 25% מבעלי רמות הכעס הגבוהות ביותר באוכלוסייה הכללית.

 

• הפגינו פחות שליטה על הכעס שלהם. בהשוואה ל- 25% מהאוכלוסיה הכללית שמצליחה לשלוט על הכעס ברמה גבוהה, רק 11% מהאנשים עם טרשת נפוצה הביעו שליטה ברמה זו.

 

• היו זהים לאוכלוסייה הכללית שהוערך הכעס שכן בא לידי ביטוי.

 

במהלך המחקר החוקרים גם השוו את רמות הכעס כנגד מאפיינים קליניים ודמוגרפים שונים. בבחינה זו מצאו החוקרים שהכעס אינו תלוי בגיל, השכלה, משך מחלה, מהלך מחלה, רמת נכות או עייפות. ההבדל היחידי שנמצא בין המשתתפים במחקר הוא שנשים דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה מצבית.

 

"הכעס פוגע ביחסים בין אישיים ובעיקר הכעס העצור, שייתכן ואינו מזוהה ע"י אנשים אחרים", אומר ד"ר ניקנטיני, "כעס עצור נמצא במחקרים אחרים קשור לבעיות גופניות ובעיקר ללחץ דם גבוה והפרעות וסקולאריות, לכן סביר שיש לו השפעה שלילית על המצב הבריאותי הכללי של האנשים עם טרשת נפוצה. בגלל שכעס עצור, אין לו תגובות חיצוניות, וישנה סבירות גבוהה שלא יזהו אותו הרופאים, כמו גם סבירות נמוכה שמטופלים ידווחו על כעס עצור. ממליצים החוקרים לשאול את המטופלים עם טרשת נפוצה באופן ישיר האם הם חווים כעס".

 


מתוך ה- EUROPEAN JOURNAL OF NEUROLOGY

 

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.
 

Anonymouse
Anonymouse
08/05/10 17:43
בדיוק על זה כתבתי  בבלוג שלי כאן כשדיברתי על כך שאצל חולי טרשת נפוצה המערכת החיסונית תוקפת חלק פנימי אחר של הגוף את מערכת העצבים, כל הכעס האצור בפנים גורם לאדם לפגוע בעצמו - תקיפה עצמית!! החלק ...
בדיוק על זה כתבתי  בבלוג שלי כאן כשדיברתי על כך שאצל חולי טרשת נפוצה המערכת החיסונית תוקפת חלק פנימי אחר של הגוף את מערכת העצבים, כל הכעס האצור בפנים גורם לאדם לפגוע בעצמו - תקיפה עצמית!!

החלק שאמור לספק לי הגנה בעצם תוקף חלק אחר שלי.

ההתנהגות והדפוס מובילים לתוצאה שבגוף.
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: