מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלאחר התקף לב הלב זקוק לפעילות גופנית

לאחר התקף לב הלב זקוק לפעילות גופנית

מחקר חדש קורא תיגר על האמונה לפיה הלב זקוק למנוחה לאחר התקף לב וקובע: לחזור לפעילות מוקדם


יש להתייעץ עם קרדיולוג לפני התחלת הפעילות (צילום panthermedia)
יש להתייעץ עם קרדיולוג לפני התחלת הפעילות (צילום panthermedia)

 

הייתם בוודאי מצפים מרופאים שימליצו לאנשים שרק עברו התקף לב, לנוח כמה שיותר במשך מספר חודשים. אבל, מחקר חדש מצא כי יותר נכון להתחיל פעילות גופנית מותאמת כשבוע לאחר האירוע הלבבי.

 

חוקרים מאוניברסיטת אלברטה מצאו כי בקרב חולי לב יציבים, התחלה מוקדמת ככל האפשר של פעילות גופנית לאחר התקף לב, ופעילות ששנמשכת זמן ממושך- הן המפתח לתוצאות הטובות ביותר.

 

הפעילות הגופנית אליה מתייחסים החוקרים היא תוכנית שיקום מובנית של פעילות אירובית במסגרת קבוצה, שבונה את היכולת הגופנית באופן הדרגתי תחת השגחה, כמו שנעשה במכונים לשיקום לב.

 

החוקרים בחנו מחקרים שונים מעשרים השנים האחרונות ומצאו כי בקרב חולים יציבים שעברו התקף לב, היה שיפור משמעותי בתפקוד הלב כאשר החלו בפעילות כשבוע לאחר האירוע, בהשוואה להתחלת פעילות רק לאחר חודש או יותר לאחר התקף הלב.

 

החוקרים מסבירים שבשנות ה-70 רופאים יעצו למטופלים לאחר התקף לב, לשכב ללא תזוזה במשך שלושה חודשים. ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת Trials, מראים כי מטופלים שהחלו פעילות גופנית במסגרת תוכנית לשיקום לב שבוע לאחר התקף הלב, היו בעלי תפקודי הלב הטובים ביותר. הממצאים הראו גם כי בקרב מטופלים שהמתינו לפני התחלת תוכנית השיקום, על כל שבוע שעבר ללא התחלת פעילות גופנית, המטופל יצטרך לעשות פעילות נוספת של כחודש, על מנת להגיע להשפעה דומה. עוד מצאו החוקרים כי פעילות גופנית ממושכת, במשך לפחות 6 חודשים לפחות, היא המועילה ביותר.

 

חשוב להבין כי ממצאי המחקר אינם מהווים "אור ירוק" לאנשים שרק עברו התקף לב להתחיל להתעמל ללא פיקוח. יש להתייעץ עם קרדיולוג, עדיף כזה שעוסק בשיקום לב, לפני התחלת הפעילות הגופנית.

 

 

Trials 2011, 12:92doi:10.1186/1745-6215-12-92

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל