טראומה מטרור ומלחמה
מנהלי קהילה
למה נפגעי פוסט טראומה נמצאים בסיכון מוגבר לכאבים?
חוקרים ישראלים זיהו כי אנשים עם פוסט טראומה סובלים מכאבים כרוניים בעוצמות גבוהות, אולם תחושת הכאב שלהם מעוכבת
תסמונת פוסט טראומטית המאובחנת בקרב 9% עד 20% מהחשופים לטראומה כעבור חודש מהאירוע, מתבטאת בתסמינים שונים, ובקרב רבים מהחולים גם מלווה בכאבים כרוניים באזורים שונים בגוף. מחקרים שונים בעבר זיהו תלונות על כאבים כרוניים בקרב 25% עד 93% מהסובלים מפוסט טראומה, סיכון לכאב הגבוה פי 2 עד 5 יותר מהאוכלוסייה הכללית.
חוקרים ישראלים זיהו מנגנון מורכב הקושר בין פוסט טראומה לכאבים כרוניים, המוביל את הסובלים לפתח כאבים בעוצמות גבוהות יותר, למרות שתחושות הכאב שלהם לרוב מעוכבות וסף הרגישות לכאב גבוה יחסית לאוכלוסייה.
במסגרת המחקר שנערך במסגרת בית הספר סגול למדעי המוח ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב והמערך הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב, נכללו 32 ישראלים נפגעי פוסט טראומה ממלחמות בגיל 48.6 שנים בממוצע, 28 מתוכם גברים, שעברו בדיקות שונות לבירור נוכחות כאבים כרוניים ודרגת הרגישות לכאב, ולצדם 43 נבדקים בקבוצת ביקורת.
לנפגעי פוסט טראומה- - יותר כאבי רגליים
המחקר זיהה סיכון גבוה ב-75% לכאב כרוני בקרב הנפגעים עם פוסט טראומה, שמתוכם 81.25% דיווחו על כאבים כרוניים, בהשוואה ל-46.21% מהנבדקים בקבוצת הביקורת. גם מספר האזורים הכואבים בגוף בקבוצת נפגעי הפוסט טראומה שעמד בחישוב כולל על 3.5 אזורים בממוצע – היה גבוה מ-1.24 אזורים בממוצע בקבוצת הביקורת.
האזורים העיקריים שנטו לכאב כרוני בקרב נפגעי פוסט טראומה היו הרגליים (40.6%), ראש (34.3%), גב וצוואר (31.2%), ידיים (18.7%) וכאב באיברים פנימיים (15.6%), והיו שונים בהיקפם מהאזורים שנטו לפתח כאבים כרוניים באוכלוסייה הכללית, בהסתמך על קבוצת הביקורת: ידיים (18.6%), גב וצוואר (18.6%), רגליים (11.6%), ראש (6.9%) ואיברים פנימיים (2.3%).
כשליש מנפגעי הפוסט טראומה דיווחו על נטילה קבועה של משככי כאבים (37.5%), בהשוואה לפחות מחמישית מקבוצת הביקורת (18.6%).
בהמשך בוצעו בדיקות לבירור סף הרגישות לכאב לנבדקים, בדיקות שבמהלכן נחשפים הנבדקים לגירוי מכאיב בכף היד עוצמה חלשה שהולכת וגוברת, ומתבקשים ללחוץ על זמזם ברגע שבו יש אצלם תחושת כאב בכף היד. בשתי בדיקות שונות לסף הרגישות לכאב, הן בתגובה לגירוי חם והן בתגובה לגירוי המפעיל לחץ (pressure). נמצא כי בקבוצת הנפגעים בפוסט טראומה חל עיכוב בתחושות הכאב בהשוואה לאוכלוסייה הכללית – עיכוב שהעיד על סף רגישות גבוה דווקא לכאב. כך, למשל, בבדיקת הרגישות לגירוי חם, שבמהלכה שמים הנבדקים את כפות הידיים בתוך מים שמידת החום שלהם הולכת ועולה, נבדקים עם פוסט טראומה העידו על תחושת כאב כשהגיעו המים לטמפרטורה של 46 מעלות בממוצע, בהשוואה לטמפרטורה של 42.5 מעלות בקבוצת הביקורת.
מבנים מוחיים קושרים בין כאב ופוסט טראומה
ואילו מנגד, ובאופן שתואר על ידי החוקרים כפרדוקסאלי, למרות סף רגישות גבוה לכאבים, נמצא במחקר כי מרגע שבו מתפתחים כאבים בקרב נפגעי פוסט טראומה, אלו נחווים בעוצמות גבוהות ב-89% יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.
החוקרים מציינים שני מנגנונים סותרים שמאפיינים פוסט טראומה ועשויים להסביר את הממצאים: הראשון הוא הנטייה לדיס-אסוציאציה בקרב נפגעי פוסט טראומה, שמתבטאת בתחושת 'ריחוף' וחוסר התמצאות, שעשויה להסביר את סף הרגישות הגבוה לכאב, והשנייה היא רמה גבוהה של חרדה, שעשויה להסביר את החוויה העוצמתית יותר של כאבים, ביחס לקבוצת הביקורת. אכן, המחקר זיהה התאמה בין רמת דיס-אסוציאציה גבוהה יותר לבין סף רגישות לכאב גבוה יותר. בנוסף, החוקרים מעריכים כי אנשים עם פוסט טראומה חווים כאב כאיום ואף כגורם העלול לעורר את הטראומה הנשכחת, ולכן חווים תחושה מוגברת לכאבים.
החוקרים גם מעריכים כי קיים קשר ביולוגי בין חווית הכאב המורכבת של נגעי פוסט טראומה, המתבטאת בפעילות מוגברת של אזורי האינסולה והמעטפה המוחית הפרה-פרונטלית – פעילות שנקשרה במחקרים לתחושות של דיס-אסוציאציה ומודעות מופחתת, ומשפיעה על פעילות של המערכת הלימבית במוח שנקשרה בעבודות לסף רגישות גבוה לכאבים. עוצמת הכאב הגבוהה המדווחת על ידי נפגעי פוסט טראומה מיוחסת במחקר לפעילות נמוכה של מבנה האמיגדלה במוח.
במחקר השתתפו ד"ר רות דפרין, פרופ' שאול שרייבר וד"ר קרני גינזבורג. הוא מומן בסיוע המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל (NIPI), וממצאיו פורסמו בגיליון יולי 2015 של כתב העת Journal of Pain.
מחקרים בעבר כבר קשרו בין חשיפה לטראומות לבין סיכון מוגבר לכאבים. חוקרים מקנדה זיהו ביולי 2015 כי ילדים שחוו טראומות ילדות נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממיגרנות בהמשך חייהם. כמו כן, מחקר ישראלי שפורסם באפריל 2015 ונסמך על דיווחי מטופלים במרפאות כאב בארץ, העלה כי מחצית מהסובלים מכאבים כרוניים – מדווחים גם על מצוקה נפשית, לרבות תסמיני דיכאון וחרדה, ממצא העשוי להעיד על קשר בין פוסט טראומה להתפתחות כאב כרוני.