אירוע מוחי

מהי אגנוזיה?

איך נגרמת ההפרעה הנוירולוגית המרתקת שגורמת לכך שאנשים לא מצליחים לזהות עצמים, בני אדם, מקומות או קולות? וכיצד מטפלים בה? מדריך

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ' איתן אוריאל
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אגנוזיה (Agnosia) היא הפרעה נוירולוגית נדירה שמתבטאת בחוסר היכולת לזהות באמצעות החושים עצמים, בני אדם, קולות, ריחות או מקומות, למרות שהחושים עצמם פועלים באופן תקין. אגנוזיה עשויה להיות מוגבלת למעורבות של חוש אחד בלבד, למשל חוש הראייה או השמיעה, לדוגמה כשאדם אינו מסוגל לזהות פרצוף או שאינו מסוגל לזהות קול, או לערב מספר חושים. 

 

אגנוזיה נגרמת על רקע פגיעה באזורים שונים במוח, ועלולה להתפתח על רקע מחלות ומצבים רפואיים שונים, לרבות שבץ, גידולים, טראומה, דמנציה, הפרעות התפתחותיות או מצבים נוירולוגיים אחרים.

 

אגנוזיה איננה מסווגת כהפרעה נפשית, ולרוב אינה מלווה בפגיעה באינטליגנציה, אולם היא משבשת את התפקוד היומיומי של המטופל וסביבתו הקרובה, ומעלה את הסיכון למצוקות נפשיות שונות ולבידוד חברתי.

 

כאמור, אגנוזיה היא תופעה נדירה והיא מאפיינת פחות מ-1% מכלל הלקויות הנוירולוגיות. יש להבחין בין אגנוזיה לבין הפרעת שפה או דיבור כמו אפזיה, שמהווה סיבוך נוירולוגי נוסף שעשוי להופיע לאחר שבץ מוחי.

 

איך נגרמת אגנוזיה?

 

מקורן של סוגי האגנוזיות השונות בפגיעה באזורים ספציפיים בקליפת המוח כגון באונה האחורית-אוציפיטלית או באונה הקודקודית-פריאטלית.

 

סיבות שונות עלולות להוביל להתפתחות אגנוזיה, ובכללן:

 

 

  • פגיעת טראומה בראש.

 

  • גידול מוחי.

 

  • הפרעות דמנציה ובכללן אלצהיימר. 

 

  • מצבים פתולוגים נוירולוגים נוספים עשויים להתבטא באגנוזיה, לרבות ליקוי התפתחותי ב"כפיס המוח" – הקורפוס קלוסום שמחבר בין הצד הימני והשמאלי במוח; תסמונת MELAS – מחלה תורשתית נדירה שמתבטאת בליקויים נוירולוגים על רקע הפרעות בתפקוד אברוני המיטוכונדריה בתאים; מחלת פיק – מחלה תורשתית נדירה שמתבטאת בפגיעה באונות מוח שונות ובליקויים תפקודיים; ותסמונת באלינט שמתוארת כהפרעה נוירולוגית שנגרמת עקב פגיעה דו צדדית באזורים באונות האחוריות-פריאטליות, ומתבטאת לרוב בסימולטנאגנוזיה וכן באטקסיה (חוסר יכולת לתיאום בין העין ליד) ואפרקסיה אוקולומוטורית (קשיים למקד מבט).

 

  • מספר מחקרים מצביעים על סיכון מוגבר לאגנוזיה כתוצאה מחשיפה לרעלים בסביבה, לרבות הרעלה של פחמן חד חמצני.

 

  • ישנם מצבים מתועדים של אגנוזיה שמתפתחת מסיבה שאינה ידועה לרפואה ולמדע.

 

סוגים של אגנוזיה

 

ככלל, אגנוזיה עשויה לערב אחד או יותר מהחושים, אולם, חושים אחרים לרוב מתפקדים באופן תקין, ולכן אדם עם אגנוזיה שאינו מסוגל לזהות בקבוק באמצעות המראה – עשוי להצליח בזיהוי באמצעות חוש המישוש, אם יגע בו. באופן זה, מקובלים שלושה סוגי אגנוזיה עיקריים: אגנוזיה ראייתית (Visual agnosia) שהיא הנפוצה ביותר, אגנוזיה שמיעתית (Auditory agnosia) ואגנוזיה במגע (Tactile agnosia). 

 

בנוסף, נהוג לסווג אגנוזיה לראשונית (Primary agnosia) – כשהיא התפתחה לפתע כתוצאה מאירוע ספציפי, כמו שבץ מוחי או טראומה, או למשנית (Secondary agnosia) שמתפתחת עם הזמן על רקע מצבים רפואיים שונים, כמו דמנציה.

 

ניתן לסווג אגנוזיה לפי השלכות הלקות על התפקוד:

 

אגנוזיה אפרצפטיבית

 

אגנוזיה אפרצפטיבית (Apperceptive agnosia) מאופיינת בחוסר יכולת לעבד את הקלט שמתקבל באחד או יותר מהחושים, למשל חוסר יכולת לזהות צורות או להבחין בין עצמים. במקרים אלה קיים קושי לזהות עצם מסוים מזוויות שונות או להעתיק תמונה של עצם.

 

אגנוזיה אסוציאטיבית

 

אגנוזיה אסוציאטיבית (Associative agnosia) מאופיינת בחוסר יכולת להתאים בין עצם לבין המאגר השמור בזיכרון. במקרים אלה עשוי המטופל לתאר באופן מדויק מראה של עצם ולעתים אף יהיה מסוגל להעתיקו מתמונה, אולם לא יוכל לציין למה משמש העצם.

 

פרוסופגנוזיה

 

פרוסופגנוזיה (Prosopagnosia) מתבטאת בחוסר יכולת לזהות פנים בלבד. אנשים שמפתחים הפרעה זו לרוב מנסים לאמץ דפוסי זיכרון במטרה לזהות פנים על פי סימנים מזהים כמו שומות או צלקות או באמצעות חושים אחרים כמו ריח, טון דיבור או אופן הליכה. במקרים נדירים, אדם עם פרוסופוגנוזיה גם לא יצליח לזהות את פניו שלו. הפרעה זו מקשה על ההתנהלות היומיומית ולרוב מלווה במצוקה נפשית.

 

אגנוזיה סביבתית/ טופוגרפית

 

אגנוזיה סביבתית או אגנוזיה טופוגרפית (Environmental agnosia או Topographical agnosia) מתבטאת בחוסר יכולת לזהות את הסביבה באמצעות חוש הראייה, למשל לזהות מקומות בשכונה ו/או אתרים מוכרים. במקרים אלה לעתים מסוגל האדם לתאר מקום מוכר מהזיכרון ואף להצביע על מיקומו במפה, אך לא יוכל לזהותו אם יראה אותו.

 

אלקסיה

 

אלקסיה (Alexia) מתבטאת בחוסר יכולת לזהות מילים כתובות. במקרים אלה, קריאה של מילה כתובה לרוב תדרוש התעמקות בכל אות ואות עד שהמטופל יהיה מסוגל להרכיב את המילה ולזהותה. הפרעה זו מקשה על יכולת ההתנהלות היומיומית ולרוב מלווה במצוקה נפשית. עם זאת, יכולות הכתיבה והדיבור של אנשים עם אלקסיה לרוב נותרות תקינות.

 

סימולטנאגנוזיה

 

סימולטנאגנוזיה (Simultanagnosia) מתבטאת בחוסר יכולת לראות את הסביבה כמקשה אחת ולתפוס חזותית שני אובייקטים במקביל. במקרים אלה האדם מתקשה גם בזיהוי הסביבה, ומסוגל לראות חלקים מסביבתו, אולם לא את הסביבה כולה, ואינו מסוגל לעבד במחשבות יותר מחלק קטן מהסביבה בכל זמן נתון.

 

אגנוזית צבעים

 

אגנוזית צבעים (Color agnosia) מתבטאת בחוסר יכולת לזהות ולהבחין בין צבעים, לרוב על רקע פגיעה/נגע באזור ספציפי באונה האחורית-אוציפיטלית השמאלית במוח. 

 

אקינטופסיה

 

אקינטופסיה (Akinetopsia) היא סוג של אגנוזיה שמתבטא בחוסר יכולת לזהות תנועה ("עיוורון תנועה").

 

אגנוזיה ספציפית

 

אגנוזיה ספציפית (Specific agnosia), בהבדל מהסוגים האחרים, מתבטאת בחוסר יכולת לזהות רק עצמים מסוימים ששייכים לקבוצה ספציפית, למשל כלי ניקוי או כלי מטבח. תופעה זו מלמדת את הקהילה המדעית כי קטגוריות שונות של עצמים מזוהות באזורים מוחיים שונים.

 

אוטוטופגנוזיה

 

אוטוטופגנוזיה  (Autotopagnosia) היא סוג ספציפי של זה אגנוזיה ראייתית המתבטא בחוסר יכולת לזהות איברים שונים בגוף באמצעות חוש הראייה. למצבים אלה נלווית לעתים חוסר יכולת לזהות בין שמאל לימין.

 

אגנוזית אצבעות 

 

אגנוזית אצבעות (Finger agnosia) מתבטאת בחוסר יכולת להבחין בין האצבעות השונות בכל אחת מהידיים ובחוסר יכולת להבחין בין יד ליד, וזאת למרות יכולתו של האדם לזהות אצבע כאצבע. תופעה זו לרוב מתועדת כחלק מתסמונת גרסטמן (Gerstmann syndrome), שמתבטאת גם בלקות מתמטית (אקלקוליה), לקות מוטורית ביכולת הכתיבה (אגרפיה) ודיאוראינטציה בין צד שמאל לימין.

 

פונאגנוזיה

 

פונאגנוזיה (Phonagnosia) היא סוג ספציפי של אגנוזיה אודיטורית שמתבטא בחוסר יכולת לזהות קולות וצלילים מוכרים, למרות היכולת לזהות מילים מדוברות על ידי אנשים שאינם מוכרים.

 

אמורפוגנוזיה

 

אמורפוגנוזיה (Amorphognosia) היא סוג ספציפי של אגנוזית מגע שמתבטא בחוסר יכולת לזהות את הגודל והצורה הגאומטרית בעצמים בחוש המגע/מישוש, למשל חוסר יכולת לזהות משולש או ריבוע.

 

איך מאבחנים אגנוזיה?

 

במקרה של סימנים מחשידים לאגנוזיה נהוג לבצע סדרת מבדקים פסיכו-פיזיולוגיים כדי לאפיין את הלקות האגנוסטית המסוימת ממנה סובל המטופל. בבדיקה חשוב להתייחס גם להיסטוריה הרפואית של המטופל ולרמזים התנהגותיים מהעבר שעשויים היו לעורר חשד לאגנוזיה בתקופות שונות בחיים.

 

הנזק המוחי שמתאפיין באגנוזיה לרוב ניתן לאיתור בבדיקות הדמיה שונות, לרוב סי.טי מוח ו-MRI מוח.

 

איך מטפלים באגנוזיה?

 

הטיפול באגנוזיה לרוב מתמקד בתסמיני הלקות ומתן תמיכה, וכן כולל גם טיפול ממוקד בגורם שהוביל לתופעה, למשל טיפול בשבץ מוחי או בפגיעת טראומה לראש, וזאת במטרה להפחית את התסמינים ולמנוע נזק מוחי נרחב יותר.

 

בטיפול באגנוזיה מושם דגש על שיקום נוירולוגי, טיפול בדיבור וריפוי בעיסוק, במטרה לסייע למטופל לפתח יכולות לפיצוי על הלקות באמצעות שימוש בחושים בעלי תפקוד תקין.

 

בספרות הרפואית תועדו מקרים בודדים של ריפוי מלא מאגנוזיה, כשלרוב ריפוי מושג רק בשלושת חודשים הראשונים עד שנה לאחר הופעת הלקות, ובמידה וזו נמשכת – היא לרוב נותרת לכל החיים בדרגת חומרה כלשהי. יכולת הריפוי תלויה בגיל המטופל, הסיבות לתופעה (אטיולוגיה), סוג וגודל האזור המוחי הפגוע, עד כמה הלקות נרחבת ועד כמה הטיפולים שניתנו יעילים.

 

 

* יעוץ מקצועי: פרופ' איתן אוריאל – מנהל מחלקה נוירולוגית בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ומזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל, מנהל קהילת אירוע מוחי ב"כמוני"

 

עדכון אחרון: יולי 2019

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: