מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותעל גברים, נשים ומשככי כאבים

על גברים, נשים ומשככי כאבים

תרופות ממשפחת האופיואידים משפיעות באופן שונה על גברים ונשים. חוקרים גילו הסבר אפשרי לתופעה


היכולת של חלק מהאופיואידים לשכך כאבים שונה בין המינים (צילום: Shutterstock)
היכולת של חלק מהאופיואידים לשכך כאבים שונה בין המינים (צילום: Shutterstock)

 

נשים וגברים חווים כאב, בעיקר כאב כרוני, באופן שונה. גם היכולת של חלק מהתרופות ממשפחת האופיואידים לשכך כאבים שונה בין המינים. הבדלים אלה אינם חדשים. כבר מאמצע שנות התשעים ידוע כי חלק מהתרופות הנרקוטיות יעילות יותר בקרב נשים. עד עתה הסיבה לא הייתה ברורה, אבל מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience מצא הסבר אפשרי לתופעה.

 

תרופות ממשפחת האופיואידים כגון מורפין מפחיתות כאב באמצעות הפעלת קולטנים (רצפטורים) ספציפיים לאופיואידים, הממוקמים על עצבים שמעבירים תחושות כאב, דבר הגורם לחסימת מעבר גירוי הכאב. בין קולטנים אלה מוכרים הקולטן "מיו" והקולטן "קאפה".

 

המחקר החדש שנערך בחולדות חשף כי אותם קולטנים מסוג מיו וקאפה מתפקדים באופן שונה בזכרים ונקבות. למרות שמדובר באותם קולטנים בשני המינים, האינטראקציה ביניהם שונה.

 

באופן ספציפי, החוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק מצאו כי בהשוואה לזכרים, חוט השדרה של נקבות הכיל פי 5 צמדי קולטנים מסוג מיו-קאפה. עוד נמצא כי הכמות של צמדי הקולטנים הושפעה מהפעילות ההורמונאלית אצל הנקבות – כמות צמדי הקולטנים עלתה פי 4 כאשר רמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בקרב הנקבות היו בשיאן. ברמות נמוכות של אסטרוגן ופרוגסטרון, הקישורים האלה בין הקולטנים פחתו, וכך גם איכות ההשפעה המקלה של האופיואידים.

 

החוקרים בעצם מצאו כי ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון קריטיים לתהליך ההיווצרות של צמדי הקולטנים. ממצא זה עשוי להסביר את השוני בהשפעה שיש לאופיואידים מסוימים בין נשים לגברים, והמנגנון המולקולארי שאותר עשוי להוות מטרה לפיתוח טיפולים חדשים לכאב.

 

מכיוון שחלק מהתרופות יהיו אפקטיביות מאוד בשיכוך כאב בזמנים בהם ההורמונים הנשיים גבוהים וישפיעו באופן שונה כשרמות ההורמונים נמוכות, החוקרים מציעים שרופאים ייקחו בחשבון את הגיל והתזמון במחזור החודשי של המטופלת – גורמים המשפיעים על רמות ההורמונים - לפני שהם רושמים לה תרופה לטיפול בכאב.

 

 

Journal of Neuroscience, 2011; 31 (33): 11836 DOI:10.1523/JNEUROSCI.1901-11.2011