גורמי סיכון רבים נקשרו לאורך השנים לסוכרת, ובעיקר עודף משקל והשמנה, תזונה והעדר פעילות גופנית. כעת מצאו חוקרים מדנמרק כי לאלו עשוי להתווסף גורם סיכון נוסף – שימוש מוגבר בתרופות אנטיביוטיות, שבשנים האחרונות כבר מתריעים על השלכותיו הקשות בהתפתחות והתבססות של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.

החוקרים מאוניברסיטאות קופנהגן ודרום דנמרק והמרכז הרפואי גנטופטה (Gentofte) במדינה הצליבו נתונים באשר לתחלואה בסוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים) ותכיפות השימוש באנטיביוטיקה מתוך שלושה מאגרי נתונים רפואיים לאומיים המנוהלים במדינה ומשמשים למחקרים אפידמיולוגים שונים. החוקרים איתרו במאגרים 170,504 חולים שאובחנו בסוכרת סוג 2 בין השנים 2000 עד 2012, והשוו פרטים בינם לבין מעל ל-1.3 מיליון שלא אובחנו במחלה. המידע על טיפול תרופתי באנטיביוטיקה שניתן לנבדקים נאסף בין השנים 1995 עד 2012.

החוקרים מצאו כי חולים בסוכרת סוג 2 השתמשו באנטיביוטיקה יותר מאלו שלא אובחנו במחלה, וזאת בבדיקה אחורנית עד 15 שנים לפני שאובחנו כסוכרתיים. ככלל, חולי סוכרת קיבלו 0.8 מרשמים לאנטיביוטיקה בממוצע לשנה, בהשוואה ל-0.5 בקרב אלו שאינם סוכרתיים. רק 9% מהסוכרתיים ו-13% מהמטופלים בקבוצת הביקורת לא נטלו כלל אנטיביוטיקה במשך כל תקופת המחקר.

עיבוד הממצאים העלה כי שימוש באנטיביוטיקה מגדיל ב-53% את הסיכון לסוכרת סוג 2. באופן מפורט, תרופות אנטיביוטיות חדשות יותר הפועלות בטווח מצומצם של חיידקים עמידים העלו ב-55% את הסיכון לפתח סוכרת סוג 2, ואילו הסיכון למחלה גדל ב-31% בקרב אנשים שנטלו אנטיביוטיקה בעלת טווח פעולה רחב שנחשבות לוותיקות יותר. החוקרים זיהו כי כל עלייה בשימוש באנטיביוטיקה הגדילה עוד יותר את הסיכון לסוכרת סוג 2, ממצא שמחזק את הקשר בין שני הגורמים.

הקשר בין שימוש באנטיביוטיקה לסוכרת סוג 2 זוהה ב-16 קבוצות שונות של אנטיביוטיקה שנמצאות בשימוש הנרחב ביותר בדנמרק וכן במדינות מערביות אחרות, לרבות ישראל. הקשר החזק ביותר לסוכרת סוג 2 זוהה בקרב המשתמשים באנטיביוטיקה מסוג פניצילין הרגישים לאנזים בטא לקטמאז (Betta Lactamase Sensitive Penicillins) שניתנת כנגד חיידקים מסוגים רבים פרט לחיידק הסטפילוקוק; מקרולידים (תרופות אנטיביוטיות שמונעות סינתזה של חלבונים וחיידקים) הניתנים בעיקר כנגד זיהומים בדרכי הנשימה ודלקות ריאה, עגבת וזיהומים בחיידק הסטרפטוקוק; וסוגי פניצילין עם טווח פעולה נרחב (שקרויים 'אמינו פניצילין') המשמשים כנגד חיידקי גראם שליליים שונים. כל קבוצות האנטיביוטיקה שנדבקו זוהו כקשורות לסוכרת סוג 2, פרט לקבוצות קלינדמיצין וגליקופפטידים (ואנקומיצין).

עוד נמצא במחקר כי בהשוואה למטופלים ללא סוכרת, סוכרתיים היו בעלי הכנסה נמוכה יותר וסבלו מתחלואה נלווית ברמות גבוהות יותר.

קשר דו-כיווני

החוקרים מבהירים כי הממצאים מעלים שני סוגי פרשנות אפשריים בכיוונים שונים: ייתכן כי חשיפה נרחבת לאנטיביוטיקה מעלה את הסיכון לפתח סוכרת סוג 2, ולטענתם ככל הנראה גם אנשים שטרם אובחנו כסוכרתיים נזקקים לאנטיביוטיקה ברמה מוגברת עקב זיהומים חיידקיים במערכת העיכול. בעבר כבר נמצא בעבודות שונות כי חיידקים במערכת העיכול עלולים לפגוע בחילוף החומרים בגוף באופן העלול גם לעורר התפתחות סוכרת.

בהודעה לעיתונות הבהיר ראש צוות החוקרים כי "המחקר אינו מבהיר לנו איזו פרשנות מבין השניים היא הנכונה. שתי הפרשנויות אפשריות, ושתיהן נתמכות על ידי ממצאים מעבודות אחרות". הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט 2015 של כתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

מחקרים קודמים כבר זיהו מספר סיבוכים רפואיים ואף מחלות שנקשרו לשימוש רווח מדי באנטיביוטיקה. עיקר המחקרים על אנטיביוטיקה מתריעים מפני שימוש רווח מדי מחשש להתפתחותם של חיידקים ומחוללים עמידים לתרופות, וכן על רקע ממצאים על השפעתה שלילית של אנטיביוטיקה על חילוף (מטבוליזם) הסוכרים והשומנים בגוף. סקירת מחקרים בתחילת 2014 מצאה כי אנטיביוטיקה עשויה להעלות את הסיכון למחלת קרוהן, ומחקר מסוף אותה השנה העלה כי חשיפה לאנטיביוטיקה בילדות קשורה עליה משמעותית בסיכון לדלקת מפרקים אידיוטית בילדים.

הקשר בין אנטיביוטיקה לסוכרת כבר נרמז במחקר מבריטניה שפורסם במארס 2015 שמצא עלייה נמוכה יותר בסיכון לסוכרת כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה, ורמז אף הוא על אפשרות של עלייה בסיכון לזיהומים בקרב סוכרתיים כהסבר אפשרי לממצא.

המחקר הנוכחי לניסיונות לאתר גורמי סיכון נוספים לסוכרת סוג 2. בחודש שעבר דווח על מחקר ישראלי שמצא כי קומה נמוכה קשורה לעלייה בסיכון לסוכרת.

Journal of Endocrinology and Metabolism, Doi: http://dx.doi.org/10.1210/jc.2015-2696