כף רגל על שם שארקו מהווה סוג של אוסטיאופורוזיס מקומי אשר מתרחש בחולי סוכרת. המצב תואר לראשונה בשנת 1883 כסוג של נוירופטיה (פגיעה בעצבים) עקב סוכרת. בתהליך של המחלה נפגעים עצמות כף הרגל, המפרקים והרקמות הרכות. במידה והמחלה מאובחנת בתחילת התהליך, היא ניתנת לטיפול אפקטיבי ומוצלח. אבחון של המחלה מהווה קושי מסוים, כי התמונה בהתחלה יכולה להיות מאוד מתונה, ולא כל חולה המתלונן על אי-נוחות בכף הרגל וכאבים בה מגיע לייעוץ אורטופדי ועובר צילום של כף הרגל. בתהליכים המוקדמים, המחלה מאופיינת בדלקת, ובהמשך מופיעים שברים בעצמות של כף הרגל. מניעת העמסת משקל על הרגל החולה מהווה טיפול אפקטיבי מאוד בשלבים המוקדמים של המחלה. בהמשך, כאשר מופיעים שברים, ניתוח יכול מאוד לעזור. מטרת הניתוח היא להבטיח זרימת דם טובה לכף הרגל (כידוע, נושא הספקת הדם לגפיים התחתונות בחולי סוכרת חשוב ביותר), וכך למנוע קטיעת כף הרגל. לסיכום: ניתן לטפל בכף רגל על שם שארקו, וככל שהטיפול מוקדם יותר, הוא יעיל יותר. כל חולה סוכרת חייב לערוך בדיקה עצמית של כפות הרגליים, לעבור בדיקת רופא, אם צריך- לפנות לייעוץ אורטופדי ולבצע צילומים של כף הרגל. נא לא לשכוח לדאוג לאיזון טוב של סוכרת ושמירה על רמת המוגלובין מסוכרר של 7% ומטה, ולדאוג לרמה תקינה של ויטמין D וצריכת סידן יומית מומלצת של כ- 1000 מג.  http://www.sciencedaily.com/releases/2011/09/110901135024.htmhttp://care.diabetesjournals.org/content/34/9/2123