חלק ממקרי השבץ קשורים להיצרות של כלי דם תוך גולגולתיים,כלומר כלי דם הנמצאים בגולגולת ומספקים ישירות את רקמת המוח. חשוב לציין כי לא מדובר בהיצרות עורקי התרדמה הנמצאים בצואר (קרוטידים) אלא בגולגולת.  האבחנה של היצרות כלי דם תוך גולגולתיים נעשית על ידי בדיקת CTA או MRA כלומר בדיקת CT או MRI עם הזרקת חומר ניגוד המדגים את כלי הדם המוחיים.הגישה הטיפולית בחולים עם היצרות תוך גולגולתית לא היתה ברורה עד כה אולם מחקר עדכני שפורסם בירחון הרפואי החשוב " ניו אינגלנד מדיקל ג`ורנל" בדק את הנושא.
המחקר  בדק מהי הגישה הטיפולית בעדיפה בחולים לאחר שבץ מוח חסימתי או אירוע מוחי חולף-TIA שאובחנו כסובלים  מהיצרות תוך-גולגולתית קשה כלומר כזו הנעה בין 70-99%. חלק מהחולים נבחרו באופן אקראי לעבור טיפול צינטורי פולשני לפתיחת ההיצרות וחלק מהם טופלו בטיפול שמרני אגרסיבי  בלבדכלומר בתכשירים נוגדי צימות טסיות,הורדת לחץ דם אגרסיבית וסטטינים. 
המחקר  הדגים באופן חד משמעי כי הטיפול השמרני נמצא כיעיל ובטוח יותר. החולים שטופלו בצינטור סבלו משיעור סיבוכים גבוה בעוד שהחולים שטופלו בטיפול תרופתי סבלו משיעור נמוך מהמצופה של אירועים מוחיים חוזרים.
לסיכום, מהמחקר עולה  כי הטיפול בהיצרות תסמינית של עורקי המוח הינו באיזון אגרסיבי של גורמימ סיכון על ידי תרופות ורק במקרים נבחרים בלבד יש מקום להתערבות צינטורית.