זן איננו התרגשות, אלא עשיית השיגרה היומיומית.

 

טבח זן מכין ארוחה טובה ממה שיש לו ואיננו מתלונן.

 

איכר מצביע על הדרך בעזרת צנונית.

 

כשאתה רעב – אכול. כשאתה עייף – עצום את עיניך.

 

נזיר מתלמד ביקש הכוונה. שאל אותו ג'אוג'ו: האם אכלת כבר את מנת האורז שלך? אכלתי. אם כן, לך לרחוץ את הקערה.

 

דוגן שאל טנזו (נזיר המשמש טבח ראשי במינזר) סיני קשיש מדוע הוא מבזבז את זמנו במטבח, במקום לעסוק במדיטציה או בלימוד חוכמת המורים. צחק לו: ברור שאינך מבין מהו תירגול זן.

 

אדם פשוט מצא יהלום גדול בנהר. בהמשך פגש נווד  שהיה רעב, והאדם פרש בפניו את צרורו וחלק איתו את הארוחה. הנווד חמד את היהלום, והאדם נתנו לו ללא היסוס. לימים נפגשו שוב, והנווד שהתעשר התחנן בפני האדם הפשוט: אתן לך את כל עושרי תמורת היכולת שלך לתת לי את היהלום ללא היסוס.

 

אוכל את הירקות

שמסמנים לי את הדרך

יום אחר יום

ויתרתי על היהלום

שבע וטוב לי

מסיים ורוחץ את הקדירה