רציתי לשתף אתכם ביום העצמאות הפרטי שלי שמתקיים כל בוקר מחדש,
כמישהי שיש  לה טרשת נפוצה אני מתעוררת כל בוקר, ואוטומטית בודקת את התנועה בכל חלקי גופי...מכווצת אצבעות רגליים וידיים, מדגדגת בכף הרגל  כמו שפרופסור אחירון עורכת בדיקה ניירולוגית פרטית לעצמי,
הבדיקה הזו לוקחת לי בדיוק 5-10 שניות כל בוקר בעת  היקיצה לפני שאני בכלל חושבת על משהו...
אני בודקת את עצמאותי ומברכת אותה ואותי כל בוקר מחדש, את התחושות שכה נעים לי להרגיש אותן, וזוכרת תמיד שחוסר התחושה עלול לסמל איבוד חלקי עצמאות...

חייבת לציין שהיום כשברור לי כל כך מהיכן נובעת המחלה ועל מאיזה דפוסי התנהגות  ואמונות עצמיות היא נובעת, הרבה יותר קל לי להתמודד עימה, אני פחות  ופחות פוחדת ממנה, מרגישה שהמידע הנוסף הזה תורם לשפיותי ולעצמאותי.עם המידע עשיתי כברת דרך ושיניתי הרבה דברים באורך חיי שישירות השפיעו על השיפור במצבי.

אני מאחלת מכל הלב שכל אחד ואחת כאן באתר יזכו כל יום מחדש לקיים את עצמאותם ללא תלות חיצונית.
אני  גם מאחלת לכל מי שכן זקוק לתמיכה חיצונית שיאהב את עצמו ויקבל את עצמו  איך שהוא שייתפיס עם המציאות ויראה תמיד את חצי הכוס המלאה שקיימת בחייו,ושלא ישכח שאת עצמאותו הפנימית רק הוא יכול לנהל,
אני מאחלת לכולנו לא לחוות את המחלות שנוצרו (על פי תפיסתי - יצרנו)
לא לחוותם כקורבן אלא כשיעור  התפתחותי ממנף לשארית חיינו כאן בעולם.

חג שמח לכולם.
לימור