אני לוקח את הכל לאט, לאט אבל בטוח
כל כך לאט שעד שכל מה שאצטרך לעשות יצא לפועל, אחרים כבר יקדימו אותי ויקחו אותי בסיבוב
אין לי ממש כוח עכשיו לעבוד, או בכלל, או מצברוח, אבל בכל  זאת, רק עם הדבר הזה אני מתקיים ובלי כסף אני לא יכול להמשיך לפזר תשלומים עם האשראי בכל מיני מקומות
אם רק המסגרת שלי הייתה מספיק גדולה כדי שאוכל לקנות את הלב שלה עם האשראי שלי, או לפחות בתשלומים, אבל בחשבון צעיר אין תשלומים אז צריך להתמודד עם תשלום אחד, וזה מבאס כי בתוך חודש אני יכול לסיים את המסגרת ואז מה

 

אתמול התפוצצתי מעצבים ושברתי צלחת. ועשיתי קצת הרבה הרס וחורבן, כי לא יכולתי ממש לסבול את הריקנות ואת הכעס שיש לי על הכל ועל הרבה אנשים דומיננטיים, למעט היא, זאת שהייתי קונה את הלב שלה עם האשראי שלי. עליה לא כעסתי
אבל מה תעשה עם לב שקנית באשראי ואם קנית לב של מישהו באשראי זה למעשה מאלץ אותך להוציא אותו מהגוף שלו בניתוח ואז הוא ימות ואני לא רוצה שהיא תמות
אם היא תמות אז מה אני צריך את הלב שלה כשהיא חסרה

 

זאת כוס הקפה ה(מהולה במים בעיקר)ראשונה שלי הלילה, או יותר נכון היום, והשיר האין-לי-מושג-כמה של פיקסיז בדקות האחרונות. "אנשים מסביבך מתחתנים מביאים ילדים ומתים, ואתה יושב ושומע מוזיקה בצורה אדישה", אמא אומרת
אבל מה אמא בכלל מבינה מהכל
היא לא מבינה שום דבר

 

בתוך כך, אנוכי מתכנן טיול לאיטליה ולהישאר שם עד המוות (וכמה שיבוא יותר מהר ככה יותר טוב)
אם יש כאן בקהל מועמדים/ות בסביבות גיל 16-20 שמעוניינים לטוס לאיטליה עם אדם אדיש, משעמם, חרד לפרטיותו וכזה שיש לו קושי ממשי בלהסתדר עם בני אדם, צלצלו לטלפון שלי ותשאירו הודעה בתא קולי, מבטיח להתעלם ממנה. אם אין כאן אנשים כאלו, תבורכו