לטבול לחם עם טחינה בתוך תה ואז ישר לשלשל אותו
כי לשלשל זה הלהקיא החדש
אם הם אוסרים עליך להקיא, תשלשל. תשלשל כמה שיותר
הם לא יוכלו לאסור עליך גם לשלשל
אז זה מגעיל, ולפעמים יש קצת דם בשתן
לא צריך לעשות ביג דיל
אולי הגוף כבר מתחיל לצבור נזקים ואתה מתחיל לאבד אותו
מי יודע
זה השואוטיים שלך וזאת ההזדמנות לסיים את הסיפור

 

ללכת איתם סתם ככה איזה חצי שעה
והם קצת מתביישים בך
תתרגל לזה זה ימשך כך הרבה זמן
אמא של ההוא שלמד איתך בכיתה אמרה לאמא שלך שהבן שלה ביחידה מובחרת
ויש לו עבודה טובה ועוד מעט מתחתן עם מישהי טובה
אמא שלך שיקרה שגם אתה
מה היא תגיד להם
מה היא כבר יכולה

 

הם חושבים שאתה מפונק כי רק למפונקים יש התקפי חרדה
תתגבר זה עובר
זה קל להם להגיד
הם לא יודעים מה זה טראומה באמת
והפצע אף פעם לא מגליד
הם אומרים שתצא קצת מהבית ותראה עולם אבל אתה לא יכול כי אתה לא מרגיש שייך
כי אתה מרגיש לבד
לגמרי לבד
סו פאקינג לבד
אתה יוצר לעצמך מציאות שמשכיחה את הצרות אבל בינתיים
הן הפכו להיות יותר גדולות
אם אי אפשר לבכות או לתת למישהו מכות
אז איך בדיוק אפשר לנסות
להוציא את הכעס החוצה והתסכול והאכזבה

 

הם רוצים ממך הרבה אבל לא נותנים בחזרה
ופעם בחודש חלקם נזכרים בכלל שאתה קיים
הם אומרים שלא דיברת איתם מלא זמן
אז הם ישלחו איזה משהו בסגנון "שכחת אותי" כמו ההיא שהייתה תפוסה
כי היא יצאה עם מישהו ומה היא תגיד לך
שהיא בקטע כשיש לה חבר
ובגלל זה היא לא יכולה להגיד לך את זה
אלא רק אחרי שהם יפרדו?
ואז מה תענה לה, שגם אתה אבל אתה לא רוצה
כי הם רק אתמול נפרדו ואין לך סיכוי איתה
כי אתה מתאבל המון זמן על מישהי שכולם אומרים שהיא לא ראויה לך אבל מי בכלל כן ראויה לך,
מה אתה ראוי? מה השווי שלך?
תן לי להגיד לך: אתה לא שווה כלום, חברי היקר
אתה אפס מוחלט

 

אומרים שהגברים בוכים בלילה, אז זהו שלא
כי רק בנות בוכות
בנים נותנים מכות
לעצמם
ואל תשכח אף פעם איך שהדם
זורם לך על היד
כשאתה מנסר אותה כאילו אתה מנגן על צ'לו
ואיך שזה מתנפח בעוצמה
וכל פלאשבק שמזכיר לך רע רק מוסיף
לכאב
הוא מזכיר לך את הטעויות שלך
אז אתה חונק ואתה בולע כדורים ואתה דופק את הראש על כל משטח כואב
פעם על בלוק פעם על עץ
עד שיכאב לך הראש ויתפוצץ
ושום דבר לא עובד, גם לא הכדורים
ופסיכותרפיה זה מותרות רק למי שיש לו הורים עשירים
את הכל אתה בונה לבדך
ואת הכל אתה הורס במכה

 

שנה עוברת ועוד שנה ועוד מעט אתה קרוב בעוד צעד מגיל זקנה
בקושי שינית קידומת ל20 וכבר אתה נשמע כמו ההורים של ההורים שלך
הזקן שלך נראה כמו של מחבל צעיר רק מדוכא ולא אחד כזה שהולך לעשות פיגוע התאבדות אלא כמו אחד שהולך להרוג את עצמו למען עולם טוב יותר
ובינינו אולי היה עדיף שתהיה מחבל רק מהסיבה הפשוטה שהיית מת
אבל אין לך ביצים אפילו לצעוק על מזכירות עלובות אז איך יהיה לך את האומץ לרצוח אנשים
כשאתה דוגל בפאקינג חמלה
לאנשים חלשים ולבעלי חיים
לטבע
לסביבה שלך
אבל אתה אפילו לא אכפתי כלפי עצמך, כי אתה אפס
אתה אפס עלוב ומטומטם
ואני שונא אותך
אני שונא אותך כל כך

 

אני רואה אותך כל הזמן ואני נזכר שהיית מוציא פטורים משיעורי התעמלות כי בבוקר ההוא שההורים שמעו את אבשלום קור על הבוקר בגלצ הם אמרו לך שיש לך כרס,
הם אמרו את זה בציניות
הם לא ידעו כמה קשה תיקח את זה
ושיום אחד ימאס לך כל כך מהחיים
ותרצה למות