בין סימולציות, לתחקור הסימולציות,מתסכול מכך שאני לא מצליחה ללמוד, משמחה מכך שאני כן מצליחה ללמוד. אני פתאום נזכרת שאני לא כתבתי כבר כמה ימים ביומן מעקב, וכבר יותר משבוע שלא כתבתי כאן.
אני שצריך רגע לנשום עמוק ולהרים את הראש ולהסתכל פנימה.
לזכור שיש אותי
את הגוף שלי, את הנשמה הרגישה שלי.
את כל הטיפול בעצמי.
בכל הטירוף ההתרגשות, ההבנות, ההתבגרות, מתבלבלת, נלחצת, נאספת, מתרפסת, מתעצבנת נעצבת, חושבת וחושבת וחושבת. 
כן, ככה זה בערך, ועוד הרבה יותר מזה, מלאת דחפים ותשוקות לחיים.
קשה לי לנשום בכל זה.
לשים בצד לרגע את כל הריגוש הזה, הריגוש הממכר הזה, לפעמים, כל כך לא יודעים מה לעשות איתו,  אז שמה בא האוכל, לפחות אצלי... כן, כן. הנה הצד המרגש, עוד שבוע ויותר עבר לו ללא התקף. עם כל התחושות האלה, אין התקף אכילה, אין דחף לאכילה. יש יותר דחף לחיות חיים מספקים, יש דחף לטפל בעצמי. להיות עם עצמי.
יש דחף לחיות. דחף לחברים, להנאות, לרקוד, לחקור ללמוד. לטייל.
אתמול, הכנתי לי מרק, הייתי לבד בדירה וידעתי שאני לא הולכת להמשיך ללמוד עוד הערב, אז שלחתי הודעה לחבר, אם הוא רוצה להצטרף אלי למרק עדשים כתומות שאני מכינה, אז הוא בא והביא עוד שני חברים שלו, והיה ערב מהנה ממש! 
הנה, חוויה נינוחה, ביתית, חברית, שלא הייתה לי זמן רב, שאני יזמתי. 

עכשיו, הסיבה העיקרתי שבגללה אני כותבת כאן, ברגע זה, היא כי פתאום אני מרגישה שהכל עלול להיעלם לי ברגע.
זאת אומרת, אני מכירה את זה, הייתי בתקופות טובות בחיי, שנעלמו לי ברגע שזנחתי את הטיפול.
אז אני כותבת כמעיין תזכורת לעצמי, שאני ממשיכה בטיפול, אני ממשיכה לכתוב ביומן מעקב למרות התחושה שהוא כבר נטמע בי, ואני אוכלת טוב ובשעות סדירות ואין לי נפילות.
אני חייבת להמשיך את ההתכתבות עם עצמי למרות התקופה של המבחן כי אני חייבת להיות קשובה ולדאוג לחיזוק הנפשי הרגשי והגופני שלי.

כשיתוף אני רוצה לספר שאני בתהליך של ירידה במשקל איטי ויציב, ואני ממש נרגשת מבולבלת ומרגישה נהדר עם זה. עבר כבר קצת יותר מחודש וירדתי חמש קילו. בתפריט מאוזן, כולל מאכלים המוגדרים כ"אסורים", שזהו הפרוייקט הבא שלי ושל הדיאטנית המהממת שלי (הלוואי ואת רואה את זה) הנושא הזה ממש מעניין אותי, מעניין אותי איך אני אתמודד מולו.איך בכלל אפשר להתמודד מולו. מה ההתמודדות איתו? האם מכניסים את המאכלים האלה הביתה? האם אני צריכה לאכול מהם עכשיו? זה לא שאני לא אוכלת, פשוט משתדלת מהרוב לא, ואת רובם לא להכניס אלי הביתה כמו, קורנפלקס או פיתות או פיצוחים או עוגיות.. וכל מיני... אז עשיתי כבר את הרשימת מזונות אסורים, ואצלי נוספה רשימה נוספת, מזונות אסורים שקשורים לטבעונות, כן, יש לי בעיה, והיא בעיקר שאני מגיעה לבית שלי בבית הורי שמה יש הרבה גבינות שמנות שאני מאוד אוהבת וסטייקים וכיוצא בזה, (short story אבא שלי עושה את הדיאטה של האדם הקדמוני (אוכל כמעט רק בשר) אני ואחי הבכור טבעונים) אז אני נהייתי טבעונית לפני שנה בערך, ובהתקפי אכילה שלי בבית הורי אני אוכלת מהכל כלל בשר גבינות ומה שיש. לא קל לי עם זה. אפילו ממש לא.וזה בעיה כפולה.אז אני תוהה מה נעשה ברשימה השחורה הזאת.

אז אני מרגישה ממש טוב, המכנסיים נושמות עלי לרווחה סוף כל סוף, ירדתי מידה בשעון יד, ואני מרגישה ממש טוב שאני עושה את זה בצורה כזו שאני לא מרגישה רעב בכלל ושאני אוכלת כמו בן אדם נורמאלי:)

לסיכום
יד על הלב