דיכאון וחרדה הן מהבעיות הנפוצות ביותר שאנו פוגשים במאה העשרים ואחת. מכיוון שהנשים מהוות חצי מהמין האנושי, וחלק מהן נמצא בגיל הפריון אני נשאל פעמים רבות במהלך עבודתי כפסיכיאטר על המשמעות של נטילת תרופות פסיכיאטריות בזמן ההריון. ראשית, חייבים להבין שבשום מקום בעולם לא נעשים מחקרים על נשים בהריון. המידע שקיים ונאסף מורכב מדיווחים על נשים שלקחו תרופות כאלו ואחרות, פסיכיאטריות ולא פסיכיאטריות בזמן ההריון בגלל מגוון סיבות ומתוך הדיווחים הללו מקבלים מידע על הסיכונים של נטילת תרופות בזמן הריון. כמובן שאף רופא ואף אשה לא ימליצו לקחת תרופה אלא אם אין ברירה אחרת. קבלת החלטות בנושא נטילת תרופות פסיכיאטריות בזמן הריון נניח לרגע שהאשה אכן סובלת מדיכאון משמעותי או חרדה משמעותית שדורשת טיפול. האבחון חייב להתבצע על ידי פסיכיאטר מומחה ובעל נסיון מצד אחד, אך כאשר שוקלים את הטיפול המתאים יש לבחון אם התערבות אחרת כמו טיפול פסיכולוגי, היפנוזה, התערבות משפחתית או כל דרך התערבות שאיננה תרופתית יכולה להיות מתאימה יותר לטיפול בבעיה, בין אם מדובר בדיכאון או חרדה. נשים רבות לא מודעות לעובדה שמצוקה נפשית של האם בזמן הריון כמו דיכאון לא מטופל או רמות חרדה גבוהות משפיעים לרעה על התפתחות העובר. מחקרים מצאו שסטרס של האם בהריון קשור למשקל לידה נמוך ובעיות בהתפתחות. האישה צריכה לקבל יחד מידע ברור לגבי האבחנה, הסיכון להתמשכות הדיכאון או החרדה או לחליפין הסיכון להופעה של אפיזודה נוספת של הבעיה אם היו אפיזודות בעבר, הסיכון לחזרת סימפטומים של מחלה אם האשה לא תקבל טיפול תרופתי ואפשריות טיפוליות אחרות, לא-תרופתיות. כמובן שמעבר לתגובה החיוביות שיכולות להיות לתרופות ולטיפול בחרדה ובדיכאון ולהקלה שיכולה להיות כתוצאה מהטיפול, ישנם גם סיכונים פוטנציאלים שיכולים להתרחש כתוצאה מנטילת תרופות: תופעות לוואי שיכולות להתרחש לפעמים עבור האם, או השפעות על העובר ועל התפתחותו. בשלב זה אנשים נוטים להתייעץ עם אחד המרכזים הטרטולוגים אשר נותנים מידע על הסיכונים בנטילת תרופה ספציפית בזמן הריון (פשוט מחפשים מרכז טרטולוגי בגוגל ומתייעצים). טיפול בדיכאון ובחרדה בזמן הריון מרבית הנשים שנוטלות תרופות פסיכיאטריות לטיפול בדיכאון ובחרדה נוטלות תרופות מקבוצת SSRI או תרופות מקבוצת SNRI. התרופה הראשונה היתה פרוזאק ואחר כך נוספו גם תרופות כמו ציפרמיל, סרוקסט, ציפרלקס – ולאחר מכן גם התרופות המשפיעות גם על נוראדרנלין כמו ונלפקסין (אפקסור) איקסל וסימבלטה. עם השנים הצטבר מידע מנשים אשר מסיבות שונות המשיכו לקחת את התרופות הפסיכיאטריות גם בזמן ההריון ובשנת 2006 הוצאה אזהרה בנוגע לעליה מסויימת בשכיחות מומים קרדיאלים בנשים שנטלו את התרופות בשליש הראשון להריונן (מאחוז בערך בהריונות רגילים ל 2 אחוז בהריון עם תרופות), אבל מחקרים מאוחרים יותר סתרו את הממצאים הללו. הבעיה היא שקיים מידע סותר ולא עקבי סביב נטילת התרופות הללו בהריון. העובדה היחידה שברורה היא שאין מספיק מחקרים ומידע שנאסף בתחום. לכן, הדרך להתמודד עם הדילמה היא ככל הנראה שבמצבים בהם אשה כבר נוטלת טיפול תרופתי נגד דיכאון וחרדה והיא מגלה שהיא בהריון אז כדאי להמשיך עם אותה תרופה ולא לשנות (אם מדובר בתרופות שהזכרנו), כיוון שהחלפת תרופה יכולה לגרום להחמרה במצבה של האישה. לעומת זאת במידה והאשה מתכננת מראש הריון אז ניתן לשקול החלפת תרופה, ובמקרים כאלו כדאי לעבור לתרופה שיש עליה יותר מידע. ומה בנוגע להשפעה של התרופות לאחר הלידה? בתחום הזה כמובן יש עוד פחות מידע בנוגע לתופעות לוואי אצל תינוקות שאמהותיהן נטלו תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. היום אנו מסיקים מהמבוגרים לגבי הילדים: ישנם שני תחומים שרלוונטים כאן : רמות יתר של סרוטונין שיכולות להתבטא בבלבול, חרדה, שלשולים, דופק ואץ רעד וצמרמורת. הדבר השני הוא תופעות גמילה לאחר הפסקת התרופה (ובמקרה הזה לאחר הלידה) שיכולות להמשך כמה ימים והן בעיקר בחילה, בעיות שינה ואי שקט. השאלה שנשאלת, היא אם זה מה שיכול לקרות במבוגרים, מה יקרה אצל הילודים? יש דיווחים מעטים על תופעות הלוואי הללו, אך ככל הנראה יכולות להיות תופעות לוואי של גמילה בימים הראשונים שלאחר הלידה. יש לציין שרוב הילודים משתחררים הביתה בתוך יומיים שלושה, ולכן חלק מתסמיני הגמילה יופיעו בבית ולא ידווחו. דבר נוסף הוא שיתכן שבזמן הלידה התינוק ייראה מעט רדום, ולכן מומלץ לעדכן את הרופא המיילד על כך שהאם נוטלת טיפול בזמן הריון (וזה נכון לגבי כל התרופות, פסיכיאטריות ובכלל) אגב, בנוגע לתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, מוסכם כי מומלץ לתת דווקא SSRI כיוון שבשליש הראשון בעיקר יש דיווחים על מומים באיזור החך. אז מה עושים בנוגע לתרופות פסיכיאטריות נגד דכאון וחרדה בזמן ההריון? דבר ראשון מתייעצים. שוקלים את היתרונות והחסרונות של כל החלטה ובסופו של דבר מחליטים. גם חוסר הודאות מגביר בעצמו את המצוקה, וכתוצאה מגביר את הסיכונים להריון. יש מספיק דאגות, אל תבזבזו זמן מיותר וארוך מדי על ההתלבטות. ------------------------------------------ רשימה זו פורסמה במקור בבלוג שלי "דברים שעוברים לי בראש", שם ניתן לקרוא עוד רשימות נוספות בנושאי פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.