הולכים למנגל בל"ג בעומר? הפוסט הזה בשבילכם במאמר אעסוק בקשר בין תזונת האדם הקדמון לבריאות שלנו. בסוף מחכים לכם הטיפים ומתכון למנגל בריא, כך שתוכלו להינות גם בל"ג בעומר ולא לשלם על זה בבריאות! ל"ג בעומר בפתח,ורבים מאיתנו ממחזרים את יום העצמאות - מצטיידים בפחמים, בשרים ופיתות. הילדים ישרפו רהיטים ישנים ותפוחי אדמה, והמבוגרים ינפנפו מעל המנגל עם המשפחה והחברים.    כל הארץ מדורות, זיהום אוויר ו... כאבי בטן הכל היה יכול להיות מאוד שמח ונחמד, אילו בסוף החגיגה לא היינו מרגישים כל כך רע! אוכלים ושותים, מדברים ומנופפים ובסוף.  בסוף מגיע תורה של הבטן הנפוחה והמלאה, הלחץ על הסרעפת והקושי לנשום. יושבים בכיסא הנוח ומנסים לשחרר את הכפתור בחגורה. הגרעפסים והכאבים מתחילים להציק, השירותים רחוקים ומסריחים... והמשפטים הקבועים:" כמה אכלתי...למה אני עושה את זה לעצמי..." ה"תשלום" לא מאח להגיע -  שלשולים, גאזים, כאבי בטן. לפעמים אפילו צורך בחזרה לתרופות החזקות יותר. והכי גרוע שיכול לקרות – חסימת מעיים.   אז מה עושים?? אפשר את הפתרון ה"פולני" - לא ללכת עם כולם ולהשאר בבית, לבד ובחושך. או ללכת אבל לא לאכול כלום. גם לא כיף גדול. אז כדי לבחור את הפתרון המתאים לך ביותר  בוא וננסה לפנטז קצת על שורש הבעיה.   מדוע אנחנו אוהבים כ"כ את טכס הברביקיו – צליית בשר על הפחמים? למי אנחנו דומים קצת, בעומדינו מיוזעים, עם גופיות וקרטונים ביד ומנופפים לחלקי החיות הנצלים? אחד השורשים ניתן לייחס למקורות קדומים ביותר של המין האנושי – האדם הקדמון.   הברביקיו כירושה מהצייד של האדם הקדמון בואו נדמיין את היום השגרתי בחי משפחת קדמוני, הומו סאפיינס קדום. השנה – 69,000- לפני הספירה.  בבוקר נעים וצלול (אין פיח מהמכוניות או המפעלים שיערפל את האוויר)  הנשים וטף יוצאים מהמערה של שבט X ליער, מצויידות בשקי עור,  ללקט ולאסוף פירות, שורשים, פטריות, אגוזים וזרעים. ויש אומרים שגם חרקים היו ארוחת ביניים מקובלת בימים ההם (עשירים מאוד בחלבון וסידן...) הזקנים נשארים במערה לשמור על האש. הגברים, לעומת זאת, מתארגנים ליום שלהם – הצייד. הגברים היו אחראים ואכן פיתחו טכניקות רבות לצייד החיות הקטנות והגדולות יותר. עמוס הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות" מתאר חלק מהטכניקות, כמו צייד חופשי או יצירת מלכודות מתוחכמות, לתוכן היו מריצים עדרים שלמים. כל הידע הזה מבוסס על ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים. לאחר הצייד המוצלח הגברים היו מביאים את החיות למערה, פושטים את עורם, מחלקים לחלקים קטנים יותר. עם התפתחות האדם, חלק מהבשר היה עובר עישון ומשומר לתקופות של צייד פחות מוצלח. חלק אחר היה נצלה ונאכל במקום ע"י כל השבט. בימים של צייד פחות מוצלח היו "קופצים" לנהר השכן ודגים שם כמה דגים לארוחה המשותפת. אך המקור העיקרי לתזונה היו תוצרי הליקוט שהנשים הביאו מהשיטוט ביער, וזה גם היה המקור העיקרי לויטמינים ומינרלים החיוניים לבניית מערכת חיסונית חזקה. מערכת חיסונית חזקה היא שהבטיחה את ההישרדות ואת המשך הדור.   אז בואו נשווה בין תזונתם של אבותינו הקדומים לבין זו שלנו: עלינו לזכור, שהבריאות שלנו, הגנטיקה שלנו, עוצבה אז, באותם עשרות אלפי השנים כשהיינו לקטים- ציידים. השינויים שחלו לאחר מכן בעשרת אלפים השנים שחיינו כחברה חקלאית ובודאי במאתיים השנים האחרונות של חברה עירונית, לא שינו הרבה במבנה הגנטי שלנו. זו הסיבה שאני אוהבת ללמוד מהסבא הפרה-היסטורי שלנו (לא להזדעדע): ·         עיקר המזון היה תוצרי ליקוט טבעיים – פירות, ירקות, אגוזים וזרעים, שנאכלו ללא עיבוד כלשהו, ולכן שמרו על מירב התכולה התזונתית שלהם ·         תנועה פיסית היתה חלק בלתי נפרד מהיום-יום – הליכה ביער או ריצה אחרי/ מהחיות הניצודות ·         הבשר היה חלק מהתפריט של האדם הקדמון בתדירות נמוכה בהרבה מזו שלנו ·         התפריט המודרני מכיל הרבה יותר מידיי חלבונים מהחי ברמה יומית – מוצרי חלב, ביצים, דגים ובשר בקר או עוף נאכלים אצלינו ברמה יומיומית, בעוד שאבותינו הקדמונים אכלו בעיקר בשר אחת לכמה ימים / שבועות. ביצים היו משיגים לעיתים, אם היו פושטים על קן של ציפור, ועל  חלב לא ידעו כלל שאפשר לאכול לאחר סיום ההנקה (תארו לכם את מר קדמוני חולב פרה פראית... חלב של בעלי חיים אחרים כמקור לתזונה של בני האדם הופיע רק ב-12,000 השנים האחרונות, עם המהפכה החקלאית). ·         סוגי החיות  שאכלו אבותינו היו מגוונים ביותר והכי חשוב – החיות חיו בטבע, ניזונו ממרעה טבעי ומחיי חופש עד רגע המוות. זאת לעומת צאן, עופות ובקר של ימינו, שסבל ומחלות הם מנת חלקם, ניזונות ממזון לא טבעי ומהונדס גנטית, מקבלות תרופות כמו אנטיביוטיקה והורמוני גדילה שנותרים בבשרם המגיע לצלחות שלנו ·         והכי חשוב – סוג מאכלי הבשר. למשל, תהיתם פעם על הרכב הנקניקיות שאתם נועצים בשמחה על שיפוד ומגישים לילדיכם? ראיתם פעם את אוסף המקורים, הציפורניים, זנבות ושומן שנטחנים לעיסה ממנה מכינים את הנקניקיות? שאלתם את עצמכם פעם מה מקור הצבע היפה והמרקם האחיד? איך זה שהן מסתפקות בהכנה מהירה ביותר? כמות עצומה של כימיקלים מוזרמת לשם להשגת הריח, הטעם, המרקם, האחידות והנוחות של הכנה והגשה של המוצר הזה. אחוז הבשר בנקניקיה עומד כיום על פחות מ-50%.  אפשר לתהות גם לגבי מוצרים מעובדים אחרים – המבורגר או קבב....   כך שלסיכומו של עניין, לאחר שהסכמנו שהכנת הבשר על המנגל היא כנראה שריד מהתקופות הפרה-היסטוריות, ואולי בכלל קשורה לתקופות של העלאת הקורבנות לאלים אלה או אחרים, בואו ננסה להתאושש מהמסע בזמן ולנסות לעבור את החג הקרוב בבריאות.   הטיפים שלי למנגל בבריאות  1.      אם אתם אוכלים בשר, ממליצה לרכוש בשר טרי, ולא קפוא.  רצוי אצל קצב או במקום מסודר, עם השגחה ופיקוח וטרינריים 2.      העדיפו נתחי בשר / עוף שלמים ולא מעובדים, כמו פרגיות, סטייק או נתחי הודו 3.      אם החלטתם לאכול המבורגר או קבב, הכינו אותם בעצמכם מנתח בשר שנטחן לנגד עיניכם או שטחנתם אותו לבד. כך תוכלו לשים את התבלינים ללא כל תוספות מיותרות. 4.      אם הניסיונות הקודמים שלכם של  אכילת בשר על האש למדו אותכם הרגשת כובד ואי נוחות בבטן, נסו להעביר את המנגל עם דג. כדאי מאוד לרכוש נתחי דג טרי, לעומת הקפואים המכילים מים וחומרים כימיים רבים. הדגים המומלצים הם סלמון, בורי, דניס (עשירים  יותר באומגה-3). קרפיון ונסיכת הנילוס פחות מומלצים. 5.      ואם אינכם מעוניינים לאכול בשר או דג, פתרון מצויין או מנגל צמחוני – עם ירקות, טופו, סייטן ותירס. המתכון -  בסוף הפוסט... 6.      שתיה – אם כבר הזכרנו היום את האדם הקדמון, סביר להניח שלא שתה קולה או משקאות מוגזים וממותקים. לכן, מומלץ לשתות מים, או מיץ טבעי (כזה שנקנה מהמקררים). שימו לב – שתיה קרה מאוד יכולה לגרום למעבר מהיר של מזון בקיבה, להרגשת נפיחות וגאזים עקב עיכול פחות טוב. לכן מומלץ לשתות מעט תוך כדי האוכל, ולאט, תוך החזקת המים בפה. 7.      והכי חשוב – אל תשכחו ללעוס היטב ולהקשיב לבטן שלכם!   חג שמח ובריא!   מתכון לשיפוד צמחוני   מצרכים:   1 קישוא מקולף גדול 1 בטטה מקולפת בינונית 1 עגבניית שרי (לא חובה) 1 בצל לבן 3 פטריות שמפיניון 7 שיני שום שליש חציל מקולף חתוך לריבועים חצי חבילת סייטן כהה או חצי חבילת טופו   מעט שמן זית ומלח גס, כורכום ופפריקה מתוקה   הוראות הכנה:   לחתוך את כל המרכיבים  לריבועים. לשים בקערה ביחד עם הטופו. להוסיף את התבלינים, 1/4 כוס מים, אפשר להוסיף מעט אבקת שום ופפריקה. לערבב טוב,  עם הידיים.   בעזרת המלח והערבוב הירקות יגירו קצת נוזלים טעימים ויתבלו את הטופו.   לשפד לפי הסדר הרצוי לפזר מעל מעט מלח ותבלינים. לצלות על האש כמה דקות מכל צד.   לאחר הצליה, לזלף  מעט שמן זית ואפילו שמן שומשום. גיוון: אפשר להכין רוטב מסויה, שמן זית ושמן שומשום ולטבול את הירקות לפני האכילה או להבריש מעט.  לפני הצלייה, כדאי למרוח את הגריל בחצי בצל כדי לקבל גם קצת טעם מהבצל  (רצוי שלא לצלות עם שמן הזית למניעת התחמצנותו)   בתאבון!  לקבלת המדריך לתזונה עם מחלות קרוהן וקוליטיס חינם לגמרי, כנסו כאן והרשמו!