הבחירה לחיות ולהיות בריאהלפעמים אני שוכחת שזה לא כזה טריוויאלי, לבחור בחיים.היום מישהי תיארה לי את ניתוח הלב שלה ואמרה לי איך זה נעשה(היא לא ידעה עליי) וכמה שזה קשה להחלים ולהשתקם.בראש חשבתי לעצמי וזכרתי, כן זה ממש ממש קשה. ממש.אובייקטיבית זה אולי הכי כואב שאני יכולה לתאר, אולי הכי כואב שעברתי- לידה עדיין לא עברתי, אמרו לי שזה יהיה קטן עליי..נראה ;)הכאבים, תאמינו או לא, קיימים תמיד, כל יום, כל הזמן. אני לא תמיד אומרת את זה או מודה בזה, לא מבחינה פיזית, כאב.רק לפני שבוע בשיחה עם מישהי, אמרתי את זה בקול. זה מתבטא בדברים הקטנים, רגעים כאלה.השבוע במסגרת אימון, עשיתי הליכה וריצה משולבת, יש לי מטרה להשלים מייל שלם בריצה(1.609 ק"מ). הצלחתי לרץ ברצף 600 מטר. וואלה- חגגתי.מסביבי יש אנשים שרצים 3, 5, 10, 15 ועוד ק"מ. אני לא. בשבילי זה ה600 מטר שלי, זה הנצחון הפרטי שלי, אולי יום יגיע וזה גם מרתון. אני לא יודעת.אני מגשמה אותי כמה שאני יכולה ויודעת, אני חיה, וזו ההחלטה שלי. אני עושה דברים שאני אוהבת ונהנית מהם.אני ידעת שאני מאפשרת לי את הכאב שלי, אני יודעת שאני מאפשרת לי את החופש שלי, את הביטוי שלי, את הנצחון שלי.את החיים שלי.לבחור לחיות, לא תמיד פשוט. הכי משתלם שיש!