דיכאון חגים

זה נראה שלכל השאר פשוט טוב ושמח

כולם משתפים ווטצאפים מטיולים חובקי הארץ והעולם.

אלה חגגו את הסדר באמסטרדם ואלה נסעו למעלות, ראש הנקרא וקפצו גם לחרמון.ולכולם כולם יש בני זוג חתיכים.

הם כולם מחייכים מאושרים.

מקטרים שאין מה לאכול אבל לא מפסיקים להעלות תמונות מ'על-האש' עוגות שנראות דווקא לא רע בכלל. פרישייקים מגרים. ומה לא?

אז למה רק אני יוצאת דופן? 

הם שמחים, להם לכולם כל כך טוב

אז איך יכול להיות שבכל זאת רע?

מה דפוק בי? למה רק אני לא מאושרת?

נזכרתי בשיר המקסים של שרית חדד

אבא גדול...

"תן לי את הזכות גם להיות מאושרת" 

אם כבר חגים ואם כבר שרית חדד וסלב

אני נזכרת בחג אחר התארחנו-עבדנו במקום מיוחד בצפת- 'אסנט' ככה קוראים לו.

מי שהיה שם בוודאי יסכים איתי שזה מקום נדיר ממלא בהשראה. ברגע שאתה נכנס לשם אתה מרגיש שקפצת לביקור בפלנטה אחרת.

יש קצב חיים שונה לחלוטין ממה שקורה בעולם. מזכיר קצת את המזרח הרחוק. מגיעים לשם אנשים מרקעים שונים לחלוטין. מארצות שונות, מצב סוציו-אוקונמי אחר ובכל זאת כולם שם מוצאים משהו. משהו שחיפשו...

ולמה נזכרתי בזה פתאום? כי חשבתי על מקום שיכול לעזור עם הדיכאון חגים הזה וניזכרתי באסנט ובסלב שהתארח שם.

בזמן שהייתי שם התארח גם שחקן קומדיה הוליוודי מפורסם. אבל זה שהוא מפורסם בהוליווד, לא אומר שהוא מוכר גם כאן.

הוא הגיע וזרק בדיחות קרש לכל עבר שאנשים פשוט לא הבינו.

כך למשל שוחחתי עם חברה ואז הוא שאל אותנו אם יש לנו תפוח ומסמן סימן עם היד סימון של תפוח אבל מחבר אותו לטלפון שלו. דמיינו לכם את הסיטואציה, הוא היה גבוה מאוד- אולי הכי גבוה שפגשתי והוא שואל ואין לנו מושג מה הוא רוצה

"צ'ארג'ר, תפוח, אפל" הנונשלטיות שלו התחלפה במצוקה. 

אה אוקיי, חייכתי בהקלה. הבנתי, עניתי באנגלית אתה צריך מטען למכשיר של 'אפל', אתה לא צריך לתרגם את המילה 'אפל' לעיברית. גם כאן אומרים אפל.

אתן לא מבינות, הוא נפגע, אני שחקן אני עושה בדיחות.

אתן עוד תיראו אותי. ריחמנו עליו. חשבנו שהוא בחור מסכן. 

הסוף שלו במקום הזה היה כעבור יומיים הוא ניגש לקבלה וביקש מטריה, המזכירה שישבה שם, בחורה יפייפיה מבפנים ומבחוץ התכוונה להלוות לו את שלה.

אני לא יודעת מה בדיוק קרה שם אבל הוא כינה אותה ביצ' (כלבה) והיא נעלבה למה אתה קורא לי ביצ'? אני רוצה לעזור לך מישם זה רק הלך והחמיר. הוא ניסה להגיד לה  שזה בקטע טוב ולא היה מוכן להתנצל והיא לא הסכימה לקבל את המחמאה המפוקפת הזו. ואיכשהו הוא כבר באמת התכוון להגיד שהיא ביצ' מה את נעלבת? איך את מדברת אלי את יודעת איזה מפורסם אני? אני תורם למקום הזה, איך את מדברת אליי.

היא התחילה לבכות הלכה למנהל הוא כעס על הבנאדם וביקש ממנו לעבור למלון אחר (ברמה גבוהה יותר) שבקרבת מקום ובבעלותו.

הסאגה איכשהו הסתיימה כשהם אמרו סליחה אחד לשני, הוא קיפל את חפציו בחר לוותר על המלון החלופי והיה עצוב ופגוע מאוד.

כשהוא עזב את דלפק הקבלה הגיעה אישה אמריקאית צעירה שניכר שזיהתה אותו. היא ניסתה להציץ על פניו כאילו בלי להתכוון לראות אם הוא זה באמת הוא. אבל כזכור הוא גבוה מאוד אז זה בילתי אפשרי.

באותה שניה הגב שלו פשוט הזקדף והוא חנן אותה במבט מהיר והמשיך הלאה בצעד מהיר.

הייתי עדה מהצד לכל הסיטואציה חשבתי הרבה על האדם הזה, ועלינו בכלל כאנשים. מה אנחנו צריכים כדי להיות מאושרים.

האיש הזה השתדל להוכיח לי ולבעלי ונדמה כי כמעט לכל מי שהתאפשר לו, שהוא עשיר, שהוא מוערך, שהוא שחקן מוצלח.

אבל זה היה הבל. והאמריקאית הנחמדה מהסוף עשתה כנראה מעשה חסד ענק. מיבלי להבין או להתכוון

כי אין דבר נורא יותר מללכת שפוף ואין כמו להזדקף וללכת בראש מורם.

אז לכל מי שפסח לא כזה מהמם לו אני מאוד ממליצה לבקר באסנט- אין לי שום אחוזים שם ואיכשהו אני מקווה שאין מישמכיר ומזהה אותי דרך הסיפור. זאת המצלה מלב אל לב טהורה. באמת.

מקום לחברויות חדשות, לעולמות אחרים תופתעו לגלות שיש עוד אנשים חושבים ורגישים חוץ מימכם.

כי כן, אני חושבת שמי שפה הוא אדם אינטלגנט. אין שכל 'אין שכל אין דאגות' אומר המשפט ונדמה לי שהוא נכון. 

אז אם יש דאגות נראה לי שכדאי או להזניח את השכל, להזיז אותו הצידה או להשתמש בו.  אז אסנט זה אחלה מקום בדיוק בשביל זה.

ואולי גם אתם תפגשו שם סלב ויהיה לכם סיפור. 

בתמונה: מרכז אסנט

נ.ב.

נקודה לסיום שממש היה חשוב לי להוסיף; שום אישור מישום אדם לא יהיה מיוחד ועוצמתי כמו זה שאתם נותנים לעצמכם. אז חבקו את עצמכם חזק ותספרו לעצמכם כמה אתם יפים, מוכשרים, מוצלחים, שמחים ואוהבים. כמה החיים שלכם נהדרים. כי אישור מסביבה זה סתם רכבת הרים שאין לנו שום שליטה עליה. 

אוהבת