הם יברכו אותו היום - 'שתהיה לראש ולא לזנב',אך גם אם הוא צאצא למשפחת אריות - הוא בסך הכל חתול אם הוא מתנהג כמו ארנב.הוא ממשיך להביט על החיים מתוך אשנב,לשחזר שוב ושוב איך בעבר - עתידו נגנב.מאחורי אינסוף מסכות - מסתתרות פניו,יגון עמוק כאוקיינוס - בתוך עיניו.האוורסט האישי שלו לפניו,אך כתפיו שחו - כוחו כבר אינו במותניו.

והנה מגיע לו עוד ראש השנה,אך חוץ מן התאריך ומנות גדושות סבל - מה בעצם השתנה?אומרים שהחיים הם מתנה,בשבילו המוות הוא גואל - וה'חיים' הם זמן מבוזבז בהמתנה.החיים הם בסך הכל תחנה - ילדות, בגרות,זיקנה,לפעמים הוא תוהה, בשביל מה להעביר את הזמן בדרך ארוכה - אם כבר יודעים מהי המסקנה?

הם מברכים אותו 'תיכתב בספר חיים' - אך הוא רוצה להיכתב בספר מתים,הוא היה רוצה להיכתב בספר חיים - אך חיים אמיתיים, לא כאלה שמלאים בסיוטים.ואם כבר חיים - אז חיים רגועים ושקטים,בלי דרמות, טרוריסטים או קונפליקטים שמשאירים אחריהם שובל של לבבות שחוטים.היום ראש השנה - היום בו כולנו נשפטים,ולכולנו יש את הבחירה בין להיות תובעים - או להצטרף לצוות הפרקליטים,אך לפני שאנחנו בוחרים, חשוב לזכור שבצורה שאנחנו שופטים אחרים - עושים בנו שפטים.

בין שקרים לאמת,תוהה לעצמו גוף עם אדם מת.גם אם במשך שנים היית לזנב - אולי הגיעה הזמן להחזיר עטרה ליושנה,אולי הגיע הזמן להיות 'ראש' השנה?