בתחילת העשור הקודם, ובמידה מסויימת גם כיום, נטילת התרופה נלטרקסון (Naltrexone), במינון נמוך מהמקובל, נתפסת כטיפול יעיל במספר מחלות אוטואימוניות ובכלל זה גם בטרשת נפוצה.

נלטרקסון היא תרופה ותיקה מאוד, שבתחילת שנות ה-80 אושרה לשימוש בארה"ב לטיפול במכורים לחומרים אופיאטים כמו מורפיום והירואין.  כ-10 שנים לאחר מכן היא גם אושרה לטיפול באלכוהוליסטים והיא מיועדת להקטנת התלות וההתמכרות לחומרים אלה.

מבחינה רפואית הנלטרקסון חוסם את הקולטנים אליהם נקשרים האופיאטים והאלכוהול וכך נמנעת תחושת ההתמסטלות הנובעת משימוש בחומרים אלו.

בתחילת שנות ה-2000 נעשו מספר מחקרים קטנים שהראו כי נטילת מינון נמוך של נלטרקסון (LDN – Low Dose Naltrexone) – כעשירית מהמינון המקובל במכורים, יכולה לסייע במגוון רחב של מחלות המערבות את המערכת החיסונית. 

כך למשל, מחקר קטן אחד, שפורסם ב-2007, שהתמקד ב-17 אנשים החיים עם קרוהן, הראה כי נטילת LDN הביא לשיפור באיכות החיים, ללא תופעות לוואי מיוחדות.  בנוסף לו, בוצעו ניסיונות על מספר מועט של אנשים החיים עם טרשת נפוצה, איידס, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת עייפות כרונית, פסוריאזיס, פיברומיאלגיה וסרטן וגם שם ניצפו תוצאות חיוביות. 

החוקרים, שביצעו את הניסויים, סבורים, שהסיבה להשפעה החיובית של ה-LDN על חולים אלה נובעת מכך שהמינון הנמוך, נקלט בגוף בצורה אחרת מאשר במכורים, וכתוצאה מכך הוא ממתן את התלקחות הדלקות הנובעות ממחלות אוטואימוניות.

לפני כשנתיים פורסם המחקר המקיף ביותר שבדק את ההשפעה של LDN על חולי טרשת נפוצה.  המחקר התמקד בנורבגיה, שבה השימוש ב-LDN בתחילת העשור הקדום, הפך נפוץ ביותר והוא נועד לבדוק אם LDN היווה תחליף משמעותי לתרופות אחרות לטרשת נפוצה.

מערכת הרפואה הנורבגית היא ממשלתית ולכן קיים בסיס נתונים אחד המכיל את כל משיכות התרופות מבתי המרקחת במדינה.  החוקרים קיבלו גישה למסד נתונים זה ומיפו את כל החולים שמשכו LDN בשנת 2013.  לאחר המיפוי הראשוני הזה, הם בדקו מי מבין החולים הללו, משך גם תרופות לטרשת בשנים 2009 ו-2010 וכן בשנים 2013 עד 2015. 

החוקרים בדקו באופן סטטיסטי אם כתוצאה ממשיכת ה-LDN מבתי המרקחת ב-2013, חל שינוי משמעותי במשיכת התרופות לטרשת נפוצה, לפני תחילת המשיכה של LDN (בשנים 2009 ו-2010) ולאחריה (בשנים 2013 עד 2015).

בסה"כ נבדקו 341 חולים שמשכו LDN מבתי המרקחת 1,744 פעמים, כשמרבית החולים – 211 (כלומר 62%) משכו LDN יותר מ-4 פעמים.  במקביל נבדק מספר הפעמים שחולים אלה משכו תרופות יעודיות לטרשת נפוצה (DMT כמו  קופקסון, אינטרפרון וכיוב') וכן תרופות לסימפטומים של המחלה, כמו בקלוסל ומשככי כאבים.

הניתוח הסטטיסטי של התוצאות לא הראה הבדל משמעותי בין כמות ותדירות משיכת התרופות הייעודיות לטרשת נפוצה, לפני תחילת משיכת ה-LDN ולאחריה.  כלומר, התחלת טיפול ב-LDN בחולים אלה, לא הביאה לשינוי משמעותי אצל חולים אלה בשימוש בתרופות אחרות לטרשת נפוצה. 

כתוצאה מכך, המסקנה העיקרית של החוקרים היא שככל הנראה אין ל-LDN השפעה מהותית על הסימפטומים של טרשת נפוצה.  יחד עם זאת, כיוון שמדובר במשיכות של תרופות ולא בהערכה קלינית של השפעת ה-LDN, עורכי המחקר כותבים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע אם ל- LDN השפעות מועילות מוכחות על טרשת נפוצה. 

למרות המלצות החוקרים, עד היום לא בוצע מחקר מקיף ורחב על ההשפעה האמיתית של LDN בחולי טרשת נפוצה.  הסיבה העיקרית לכך היא העדר מימון – נלטרקסון היא תרופה זולה, שהפטנט עליה פג לפני זמן רב ולכן לחברות התרופות אין אינטרס להשקיע בכך ממון רב.

כיוון שאין עדויות חד משמעיות על התועלת של LDN, השימוש בו נתון במחלוקת קשה ובשלב זה הוא אינו מאושר על ידי אף רשות תרופות בעולם.  בפועל, במקומות בו כן נעשה שימוש ב-LDN, הוא נעשה מחוץ להתוויה הייעודית (off label) של הנלטרקסון.

גם בישראל יש רופאים הממליצים על שימוש ב-LDN.  המקרה המוכר ביותר נחשף לפני כשנה בתוכנית "הכל כלול" של סיוון כהן.  בתחקיר מוצגת רופאה הממליצה במפורש על LDN, אך היא אינה היחידה בארץ המאמינה ביעילות שלו וישנם גם רופאים אחרים, ובכלל זה נוירולוגים, המוכנים לתת מרשמים ל-LDN.

יחד עם זאת יש לזכור שהתרופה Naltrexone, שהיא הבסיס ממנו מכינים LDN,  אינה רשומה בישראל ולכן הדרך היחידה לייבא אותה היא באמצעות נוהל 29ג' של משרד הבריאות.  גם המינון וההתוויות של ה-LDN (שהוא בפועל נלטרקסון מהול) אינם רשומים בישראל והמידע לגביו ולגבי התועלת שלו עובר בין החולים בצורה בלתי פורמלית.  מספר קטן מאוד של בתי מרקחת בישראל מחזק LDN שנרקח באופן מקומי ויש לזכור שלמרות המינון הנמוך, פחות מ-5 מ"ג נלטרקסון למנה, הוא מאוד יקר.

במידה ויש בכוונתכם לשקול את השימוש ב-LDN יש לזכור שיש לנלטרקסון, כמו לתרופות אחרות, תופעות לוואי כשהנפוצות ביותר הן חרדה, קשיי שינה, עצבנות, בחילות, הקאות, כאבי בטן, עצירות, כאבי ראש, כאבי מפרקים, כאבי שרירים ועייפות.

יודגש שהמידע המובא כאן הוא לידיעה בלבד ואין לראות בו המלצה או דיס-המלצה לנטילת LDN או לשינוי במינון שהומלץ על ידי הרופא ובכל מקרה, לפני התחלה או הפסקה של נטילת LDN או תרופות אחרות, יש להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.

לינק למחקר שבוצע בנורבגיה ניתן למצוא כאן  - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5669439/

האתר המרכזי לתומכים בשימוש ב-LDN הכולל מידע רב נמצא כאן - http://www.lowdosenaltrexone.org/

----------------

מידע זה מפורסם כאן בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) - חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה.  חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה - מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il).