אתמול #3 שלי חגגה 25 שנים להיווסדה. 

זה יכול היה להיות יומולדת עצוב. כולנו נמצאים באיזור חיפה, היא והבויפרנד שלה גרים במרכז. הגעגועים קרעו אותנו. 

האם נתתי לזה להפוך לזיכרון עצוב? 

Hell to the NO! 

מה עושה אמא נורמלית? שולחת מכל מקום אפשרי באינטרנט בקשה חצופה: פירטתי את הנסיבות שהביאו אותי לשלוח בקשה לניידת שתגיע אל ביתה וזה יהיה נחמד אם השוטרים ישירו לה "היום יומולדת, היום יומולדת, היום יומאולאאדת לאלה!". 

בווווום. 

שוטרי מרחב איילון הרימו את הכפפה. 

בתיאום עם הבויפרנד, שהושבע שלא לגלות לה דבר, הגיעו שתי (!) ניידות שעצרו ליד ביתה, קראו לה בכריזה ותוך שנייה הרחוב התמלא בשירת "היום יומולדת" שבקעה מהרמקולים שבניידות. 

התגובה שלה, בשיחת הטלפון.... פרייסלס! 

וכאן המקום להודות, בפעם ה... 22,564 למשטרת ישראל, מרחב איילון.

יצאתם גדולים מהחייייייים!!!