חרדה, דיכאון - ומה שביניהם.

הוא נותן - על מנת לקבל,
הוא נותן ונותן - אך לא מספיק מקבל.
הוא זועק - אך לא נשמע בשום דציבל,
הוא רוצה להתקבל - אז הוא ממשיך לתת וסובל.
מחוותיו היקרות נמכרות בזול - תמורתן הוא מקבל זבל.
הניסיון לרצות את הסביבה, להיות אהוב - כובל,
אנשים לא מעריכים את המובן מאליו - אז מובן מאליו שהוא נובל.
.
אנשים לא אומרים 'תודה' - למכונה,
לא רק בגלל - שהיא חסרת רגש ותבונה.
כאשר נותנים, ללא אפשרות בחירה - לא מוערכת הנתינה,
גם אם אומרים תודה - זה מתוך הרגל או נימוס, אך ללא כוונה.
כדי שיעריכו את ה'כן' צריך ללמוד להגיד 'לא' - ולא רק פעם בשנה,
ולאט לאט אפשר לראות - איך גישת הסביבה משתנה.
.
בשביל להמשיך להיות אלטרואיסט - צריך לפעמים להיות אגואיסט,
בשביל לעזור לאחרים - אתה צריך לעזור לעצמך פירסט.
למדוד עלות מול תועלת - כמו כלכליסט,
בשביל להגדיל את רווחת הקולקטיב - לפעמים צריך להיות קצת אינדיבידואליסט.
.
במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
הרוצח של הערכה - זה המובן מאליו, ההרגל.
האם אפשר לקבל באופן תמידי - בלי להתרגל?