מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

להפסיק לעשן, למרות הכל

כמוניבלוגיםלהפסיק לעשן, למרות הכלגמילה מקנאביס - השבירה, הנפילה והתקומה

גמילה מקנאביס - השבירה, הנפילה והתקומה

זה לא קל כמו שחשבתי

מאת מוג'ו
12/11/23 18:31
606 צפיות
גמילה מקנאביס - השבירה, הנפילה והתקומה

ואז הגיעה המלחמה.

עד ל4 לאוקטובר, 2023, הייתי בתהליך הגמילה מקנאביס כמו שכתבתי פה: רשמים של שלושה שבועות גמילה מקנביס - בלוג גולשים בכמוני | כמוני (camoni.co.il). מה שקרה ביום רביעי, ה4 לאוקטובר זה מפגש משפחתי, חול המועד סוכות, עוד לא ידענו מה יקרה בשבת הקרובה, ביום רביעי הזה "חגגנו" קצת ואני שברתי גמילה של חודש וחצי. זה היה במודע. אחרי זמן ממושך שלא עישנתי כלום, חשבתי לצ'פר את עצמי והתכבדתי בג'וינט. ההנחה היתה שזה לא כמו סיגריות "נגעת נסעת" מכיוון שאין את ההתמכרות הפיסית כמו בניקוטין של הסיגריות, אוכל להרשות לעצמי צריכה חד-פעמית וזהו.

טעיתי.

למחרת הרשיתי לעצמי "עוד אחת קטנה ואחזור לגמילה כבר אחרי החג" אבל מה שקרה בשביעי לאוקטובר הכריע כל סוג של כוח רצון כאשר הנפש והרוח התקמטו והצטמצמו לנוכח הזוועות. כוח רצון כבר לא היה לכלום. אין כמו ג'וינט טוב להרגיע את הגוף המובס והמושפל - ככה הרגשתי אחרי מתקפת הרצח האיומה של החמאס בבני עמינו. זה הזמן שכל חומות הרציונל, הדבקות בגמילה ומגוון מגננות שבנית לקראת הגמילה, הכל מתמוטט. הההלם היה כ"כ גדול שבכלל לא חשבתי שאוכל לשנות הרגל כלשהו. הגוף נכנע וההרגלים חזרו ללא התנגדות.

זאת לא סיבה, זה תירוץ. תירוץ טוב אמנם - בוודאות היה קשה לי פי אלף מונים לעבור את החוויה הנוראית הזאת ללא קנאביס.

והנה הגענו לתאריך הזה, חודש וחצי אחרי הטבח הנורא לתוך מלחמת חרבות ברזל שנמשכת בעוצמה גם בימים אלו.

במקביל, בפן האישי, התקבלתי בעבודה למסלול הAPM, מסלול הכשרת מנהלים של החברה, שמתברר כמושקע ביותר, ממש כמו לימודים אקדמים. אני נדרש להשקיע המון זמן, ריכוז ולמידה מהיום והלאה! הקורס עצמו כחצי שנה די אינטנסיבים עם שיעורים, עבודות, מפגשים בקבוצות, מפגשי סימולציה ואינטרקציה בינאישית. בשביל זה אני חייב להיות סאחי טהור!

אז החלטתי לנסות את הגמילה שוב. מאז הנפילה, חזרתי לעשן כמעט כרגיל. את התאריך לחזרה לתהליך הגמילה שנקבע להיום, קבעתי בראשי לפני כשבוע בלבד. אז היום זה מתחיל.

הרציונל, הדימיון המודרך וההחלטה כבד שם. הפעם זה יהיה כנראה קצת יותר קשה כי כל פעם שנשברים מהתהליך, לחזור לזה זה הרבה יותר קשה. כל מי שמתאמן בריצה למשל יודע שחזרה מפציעה היא ממש קשה. קודם מנטלית - אחרי חצי שנה של מנוחה לחשוב שאתה יכול לרוץ 10 ק"מ זה ממש קשה ואח"כ גופנית - אתה לא יכול לחזור לרוץ כמו שהיה לפני הפציעה, אתה כמו מתאמן חדש. אז גם פה - התהליך מתחיל מחדש. מהיום. 

תחזיקו לי אצבעות, אני אעדכן.

תגובות

מחזיקה אצבעות ומאמינה בך! התובנות שלך וההבנה שלך את עצמך ואת מה שמתחולל במחשבות בעד ונגד היא כבר הצלחה אחת בדרך לגמילה.