יום שישי ה13
אזעקות בכול הארץ
טילים עפים לי מעל הראש
המדינה בהיסטריה
יש אווירה של סוף העולם
יש לפחות 3 סוגי האזעקות לכול מצב
הטלפון שלי מפוצץ מהודעות של צבע אדום ופיקוד העורף
דיווחים בלי סוף
כולם תוקפים אותנו
האיראנים , החותים
שמות של אויבים כמו קליעים בתוך הראש
שתי פצועים אנוש
6 פצועים קל עד בינוני
נמאס לי להרגיש כמו יונית
הרצפה מכוסה זכוכיות, מתחילות שריפות
האתרי חדשות קורסים
כול אחד נהיה פרשן לענייני טילים
פתאום כולם יודעים מה התוכנית של האיראנים
ומה כדי לעשות
ואני לא מבינה בכלל איך הם מעזים לתהות או להביע דעה
שכול המדינה הוקפצה , אני לא יודעת אם אני סומכת על הממשלה
אבל אני יודעת שאני לא הייתי יודעת מה להחליט במקומה
כל אחד ממהר לתפוס צד
ימין או שמאל, קפלן או איו”ש.
אבל לי אין דעה מוגדרת
ואני לא מבינה את הצורך הזה
להידחף לתוך מפה פוליטית —
לדחוס את הכול לתוך הגדרות
כשהלב שלי רק שואל
איך החיילים שלנו מסתדרים עכשיו?
אני לא רוצה להתווכח.
רק נושאת תפילה —
שכל החיילים יחזרו הביתה במהרה
שרי מתנדבת ער"ן
💜
יאיר - ערן
פוסט כל כך אנושי.
תרשי לי גם להוסיף שכל החטופים יחזרו סוף סוף הבייתה