נפילות באוכלוסיה הקשישה מהווה גורם מרכזי לתחלואה ותמותה. חשוב לזכור כי שבר בצואר בירך או דמם תוך גולגולתי מהוים תוצאות שכיחות ולעתים קטסטרופליות של נפילות באוכלוסיה זו .
חשוב מאוד לזהות ולאבחן גורמי סיכון לנפילות ולטפל בהם בעוד מועד בטרם הנפילה. הסיבות העיקריות ליציבה והליכה אבנורומלית העלולה להוביל לנפילה הינן בתחום הנוירולוגי והאורטופדי.
מחלות מפרקים, בעיקר במפרקי הירכיים או הברכיים, מהוות גורם חשוב להפרעות הליכה בקשישים. הסיבה העיקרית הינה שינויים ניווניים בסחוס המפרקי. כיום ישנם טיפולים, שמרניים וכירורגיים,  יעילים מאוד לטיפול במחלה.
מבין הסיבות הנוירולוגיות השכיחות ניתן לציין את מחלת הפרקינסון. מאפייני המחלה העיקרים כוללים איטיות בתנועה, רעד במנוחה, נוקשות של השרירים וכן הפרעות ביציבה ובהליכה המובילות לנפילות. מאפיינים נוספים של המחלה כוללים פני מסכה קפואות (היפומימיקה), שינויים בכתב היד, עצירות, נפילות לחצי דם בעמידה, שינויים במצב הרוח, ירידה קוגנטיבית, כאבי שרירים, הפרעות שינה ועוד. האבחנה של המחלה נעשית על ידי בדיקה נויורלוגית גופנית. ניתן לטפל במחלה באופן תרופתי וכן בטיפולי פיזיותרפיה ובהדרכת החולה ליציבה והליכה נכונות.
הידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH) הינו מצב נוירולוגי הנגרם על ידי עודף נוזלים בחדרי ובין חללי המוח הגורם לטריאדה של נפילות חוזרות, ירידה קוגנטיבית ואי שליטה על סוגרים בצירוף התמונה ההדמייתית של הרחבת חדרים ב CT או MRI של המוח. לרוב החולים יחוו שיפור תסמיני לאחר  ניקור מותני עם ניקוז נוזלים מעמוד השדרה.  שיפור שכזה מעלה את האפשרות הניתוחית של הכנסת נקז (שאנט) חדרי - צפקי בניתוח.
פחד מנפילות מהווה אף היא סיבה לשכיחה להליכה פתולוגית לרוב באוכלוסיה קשישה. אבחון נכול של הבעיה וטיפולי פיזיותרפיה והדרכה יורידו באופן ניכר את הסיכון לנפילה. 
סיבות אחרות לנפילות בקשישם כוללות חולשת פלג גוף לאחר שבץ מוח, פגיעה סוכרתית בעצבים היקפים ברגליים, חסרים תזונתיים, צניחת לחץ דם בעמידה( אורטסטטיזם),  מחלת האפילפסיה, הפרעות קצב, הפרעות קוגנטיביות ועוד. 
אבחון נכון של הבעיה,טיפול בגורם הראשוני וכן ניטרול של גורמי סיכון בבית כגון שטיחים, מכשולים, מקומות חשוכים ואחרים עשויים למנוע,  בסבירות גבוהה, סיבוך מסוכן זה.     ׂ