מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

בריאות ונפש גוף ונפש

כמוניבלוגיםבריאות ונפש גוף ונפשהאם לא הגזימו קצת בחשיבות האושר?

האם לא הגזימו קצת בחשיבות האושר?

אחת המשאלות והאיחולים היותר נפוצים כיום זה האושר. האמנם האושר צריך להיות מטרה בפני עצמה? כמה מאמצים אנו עושים כדי להיות מאושרים ולבסוף אנו נותרים אומללים? בחינה חדשה של המושג המורכב אושר תעזור לנו להשיגו.

21/05/11 13:54
2070 צפיות
האם לא הגזימו קצת בחשיבות האושר?
מדד חדש לבחינת מה שמאחורי האושר מאת ג'והני טיראני  By JOHN TIERNEY האם הגזימו בחשיבות האושר? Is happiness overrated? לדעת ד"ר מרטין זליגמן, הגזימו ועוד איך. קצת מוזר לשמוע מזליגמן תשובה כזו, משום שזליגמן היה יו"ר האגודה לפסיכולוגיה חיובית בסוף שנות התשעים. אותה פסיכולוגיה שביקרה את אנשי המקצוע שמתמקדים בעיקר בקשיים ובחסכים של האדם ולא במה שיש לו. הוא המליץ להתחיל לחקור את הכיף של החיים ואף כתב רב מכר שנקרא: "אושר אמיתי". אולם עכשיו הוא מצטער על הכותרת הזו. ככל שהמחקר על האושר מתקדם, זליגמן החל לראות כי ישנן מגבלות מסויימות לקונספט הזה. למשל, לא ברור מדוע זוגות ממשיכים להביא ילדים לעולם בעוד שהנתונים מצביעים על פחות שביעות רצון מהחיים של הורים מאשר של זוגות ללא ילדים? מדוע מיליארדרים ממשיכים לרוץ אחרי הכסף למרות שברור כי לא יוכלו לקבל שום דבר נוסף שעדיין אין להם? וכן מדוע אנשים ממשיכים לשחק ברידג' בלי הנאה מכך? זליגמן, שחקן ברידג' נלהב בעצמו, נתקל באנשים כאלה בתחרויות. הם לעולם לא מחייכים, גם לא כשהם מנצחים. הם לא משחקים על מנת לזכות בכסף או מסיבות חברתיות. אין להם את התחושה של מעורבות עד מעל הראש במשימתם. אין להם סיפוק ממשחק מבריק, כפי שנראה למתבונן בהם. הם רק רוצים לנצח ואפילו אם זה כולל רמאות. הם רוצים לנצח רק בשביל הניצחון, אפילו שזה לא גורם להם רגש חיובי כלשהו. הם רק קופצים מעל המשוכה במטרה לצבור כסף או שמשחקים לצורך המשחק עצמו. "לראות אותם משחקים, מתאמצים, מרמים, מלמד אותי שהישגיות זו תשוקה אנושית בפני עצמה." אומר זליגמן פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. תחושה זו של השגיות מיוחסת למה שהיוונים הקדמונים כינו אודמוניה (לבלוב אנושי או אושר). זליגמן מכנה זאת perma ראשי תיבות של חמש האלמנטים ההכרחיים לתחושת לבלוב זו: 1. Positive - חיוביות 2. Emotion - רגש 3. Engagement - צלילה (התחושה של כניסה עמוק לתוך המשימה) 4. Relationships – יחסים בינאישיים 5. Meaning - משמעות - Accomplishmentהישגיות ובעברית חרצימ"ה או הצרחי"ם תחושת רווחה נפשית (Well-being) אינה יכולה להתקיים רק בדמיון של האדם, אלא זה שילוב של הרגשה טובה כמו גם שיש משמעות בפועל, יחסים חברתיים טובים ותחושת הישג. הפסיכולוגיה החיובית נתנה השראה לחוקרים בכל העולם לבחון את המתרחש בליבם של אנשים, כמו הפרוייקט החדש בבריטניה בשם הממשלה, שבוחן את הרווחה הכללית של האזרחים. אלא שהממשלות בוחנות רק את שביעות הרצון. אמנם בתאוריה, בתוך שביעות הרצון יש אלמנטים של הרווחה הנפשית הכללית, אולם למעשה, אנשים עונים לשאלות הסקר בהיבט של איך הם מרגישים בעת המענה לשאלון ולא כבחינה של השביעות הרצון מחייהם בכלל. שביעות רצון בראש ובראשונה מודדת מצב רוח עליז, כך שזה מכוון רק למעין תורת השמחה. מעין מדע ה"עֲלִיזוּתָּנוּת". בסטנדרטים אלה, הממשלות יכולות להגדיל את כוחן ע"י שיספקו סמים מעוררים, כמו שהציע אדולף האקסלי בספרו "עולם חדש אמיץ". אז את מה, אם כך, עלינו למדוד? המדד הכי טוב ל"לבלוב" עד כה, בא ממחקר של 23 מדינות אירופאיות שנערך ע"י פליסיה האפרט Felicia Huppert ותימוטי סו Timothy So מאוניברסיטת קיימברידג'. מלבד זה ששאלו את הנבדקים למצב רוחם, הם גם שאלו על היחסים החברתיים שלהם וכן שאלו על תחושת הנבדקים שהשיגו משהו בעל משמעות. דנמרק ושוויץ מדורגים הכי גבוה באירופה בהם למעלה מרבע מהתושבים עונים על ההגדרה של לבלוב אישי. קרוב לתחתית עם פחות מעשרה אחוזים מהתושבים שניתן לומר כי הם מלבלבים, היו צרפת, הונגריה, פורטוגל ורוסיה. אין אפשרות לערוך השוואה ישירה עם המצב בארה"ב, למרות שיש הטוענים כי אמריקאים ידורגו די גבוה בשל תחושת ההשגיות. הכלכלן ארתור ברוקס Arthur Brooks ציין כי 51 אחוזים מהאמריקאים אומרים שהם מרוצים מאד מעבודתם, שזה אחוז גבוה יותר מכל מדינה אירופאית מלבד דנמרק שוויץ ואוסטריה. בספרו משנת 2008 "אושר לאומי בצמיחה" ד"ר ברוקס טוען כי מה שחשוב לעניין תחושת הרווחה זה לא עד כמה אדם עליז ושמח, זה לא כמה כסף אדם מרוויח, אלא המשמעות שהאדם מוצא בחייו והתחושה עד כמה הוא מצליח מבחינת זה שיצר משהו בעל ערך בחייו או בחיי אחרים. "אנשים מוצאים משמעות בהענקת אהבה ללא תנאי לילדיהם" כותב ד"ר ברוקס, שהוא עכשיו נשיא אגודת השגשוג האמריקאי " באופן פרדוקסאלי, האושר שלך עולה ע"י אותם דברים בדיוק שנראה כמעיקים כמו להחליף לילד חיתול, התקפי זעם, בכיינות ורטינות. המוכנות לקבל צער ואכזבה מהילדים זה המקור לאושר... יש מהחוקרים הסבורים כי ההורים מרמים את עצמם לגבי השמחה שיש להם מילדיהם: הם מתמקדים ברגעים המתוקים ושוכחים מהרגעים הקשים השכיחים הרבה יותר. אולם ד"ר זליגמן אומר כי ההורים בחוכמה רבה מחפשים הרבה יותר מאשר רק תחושת אושר. "לו רצינו רק תחושות חיוביות, המין האנושי היה נכחד כבר לפני שנים רבות." אומר זליגמן "אנו מביאים ילדים לעולם כדי להשיג מרכיבים אחרים של תחושת הרווחה הנפשית הכללית, אנו רוצים משמעות לחיינו. אנו רוצים יחסים בינאישיים. בתצפית על אנשים המחפשים הישגים, מזכיר לזליגמן את הניסויים שערך לפני עשרות שנים על למידת חוסר אונים. נמצא אז שאנשים או בעלי חיים שניתנו להם עונשים באופן אקראי ושרירותי, הפסיקו לנסות לעשות דברים משמעותיים. כמו לעשות מאמצים להימנע מענישה. אולם גם פרס מקרי כמו מטבע ממכונת מזל הופך אנשים לחסרי אונים ופאסיביים. על מנת להימנע ממצב לא טוב זה, ד"ר זליגמן מציע להתבונן במרכיבים הבסיסיים של תחושת הרווחה הנפשית הכללית, ולזהות מה מהם חשוב בעיניך יותר, הצבת מטרות ומעקב אחר ההתקדמות. למעשה כל שצריך לעשות זה לבדוק כמה זמן במהלך היום אתה מקדיש להשגת אותן מרכיבים בסיסיים וכך ניתן בקלות לאמוד את הפערים בין מטרותיך לבין מה שאתה עושה בפועל. תוכל כמו כן לשאול שאלות אודות מטרותיך ומעשיך, כמו שד"ר זליגמן בוחן את השאלה מדוע הוא מבזבז כה הרבה זמן במשחק ברידג'. למרות ניצחונותיו במשחק ברור לו שזה לא משהו בעל משמעות לחייו. אולם המשחק, לדבריו, מעניק לו מרכיב נוסף של הרווחה הנפשית, התחושה של צלילה לתוך עשיה. לא שזה נותן משמעות לחיים אבל בהחלט נותן משהו לרווחה הנפשית הכללית. פסיכולוגיה חיובית, יותר מתארת מאשר קובעת מה האדם עושה. "אני לא רוצה להתעסק ולהסתבך בשאלה מה הערכים של בני אדם שונים, וכמובן לא שופט אותם. אלא רק מתאר מה אנשים רבים עושים" אומר זליגמן. http://www.nytimes.com/2011/05/17/science/17tierney.html?pagewanted=1&_r=2&ref=health

1 תגובות

ד-ר-דינה-ראלט-PhD
21/05/11 16:07
זה מזכיר לי את תקופת הפסקת חלב ומוצריו בתזונתי שהובילה לשיפור בריאותי ולהרזיה טבעית.
Positive.1 - שיפר לי מיד את רמות הסוכרת בדם שלא לדבר על המצב רוח הטוב כשהתחלתי לרזות בלי שטרחתי.
2. Emotion - למדתי שלוותר על כביכול צורך חיוני (מוצרי חלב היו עיקר תזונתי) זה לא כל כך קשה כמו ששערתי.
3. Engagement - חקרתי את הנושא לפני ולפנים וכמו שאתם רואים אני גם מספרת על זה תמיד :)
4. Relationships - גרם לי להתעמק ביחסי עם אמא שלי (הנקה כמושג עקרוני).
5. Meaning - הראה לי איך אני היא החוסמת דרכים להבראתי ולמה כדאי להשקיע במעקף חסמים.
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
יעקב ברמץ
יעקב ברמץ
מומחה לפסיכולגיה שיקומית וחינוכית. יליד ירושלים. צבא - צנחנים - מסלול - קצין. פסיכולוגיה תאר ראשון ושני בבר אילן. עבד בא...